למה אני לא מצליחה לשבת ללמוד לעזאזל?

למה אתה מתייחס אלי כמו זבל?

למה אתה לא שם עלי?

למה אני הולכת להפגש איתו היום?

למה אני הולכת להזדיין היום?

למה אני עושה את כל העוול הזה לעצמי?

למה יש בגרות יום חמישי?

למה חזרת, לעזאזל?

למה יש לי כזה בלאגן בראש?

למה אנשים שונאים אותי?! בלי סיבה? מוחקים אותי מהפייסבוק, מפגרים

אתם יודעים מה עצוב?

שאם מישהו רוצה למחוק אותך מהחיים שלו, הוא מוחק אותך מהפייסבוק.

אנשים מפגרים.

באפלולי הלילה, חשכה כמעט מוחלטת סביבנו, בשבילי היא מוחלטת מחמת הראיה המטושטשת שלקיתי בה. התיישבנו ביער לאחר צעידה קצת ארוכה לטעמי עד להגיענו ליעד, הכל כדי לשתות את הוודקה המוחזקת בידך בנחת, ללא הפרעות. אז הגענו לשם כשהרבה עצים ואווירה קסומה אופפת את האיזור כולו, מזגת לי ואני שתיתי אותה במהירות ללא חיכיון. כעסת עלי במעט על כך. הפנים שלך הרבה יותר יפות ממה שהן נראות בפייסבוק. דיברנו ודיברנו ותחילה שמרת ממני קצת מרחק שזה הפליא אותי כי זה לא קורה לי בד"כ עם בנים. אני רגילה למגע שלהם ולהיצמדות שלהם אליי מראשיתה של המאורע.. שתינו עוד קצת והראש שלי כבר התחיל להתסחרר כי אני משתכרת כל כך מהר ואתה היית שפוי לחלוטין. עשיתי גלגלונים ואתה קראת לחתולת רחוב אקראית ושחורה, כמעט כמוך. הנחת את ראשך המשתרע על ירכיי ולטשת עיניך בכוכבים. תלית את מאור עינייך בהם, ולי כמעט התעקם הצוואר לנוכח התעוותו כלפי מעלה. הרגשתי כיצד אני מדברת מהאף עקב היותי חולה ועם חום לאורך כל הסופ"ש. שמחתי בפניך על כך שעברתי שתי בגרויות ואני חשה בוגרת. נותרה רק אחת וכיתה י' מסתיימת. מחר ה20 ביוני מאדרפאקר. בעודך יושב התיישבתי על ירכיך עם פניי לנגד עיניך, מתמסרת למגעך שגרם לי כה נשיות באותו הרגע. נדהמתי לרכות שהשרית בי. נפעמת מהמסקנה שנפצעה בראשי, כל הבנים שהייתי איתם.. הקודמים.. פשוט לא ידעו לגעת בבחורה. ואתה כן. הרגשתי כבר מזמן את הרטיבות בתחתונים, את שערותיי סומרות לתשוקה הגועשת. צבטת את ישבני ופיארת אותו, מעכתי את שדיי בכירכור זרועות לצווארך, נשכת את שפתיי חלושות וליטפת את פניי המון. שכבתי לצידי וגם עליי וסיפרת לי סיפורים. ואני שבויה בקסמך. יחד עם האלכוהול המבשם, שדיכא את תבונתי והעצים את יצריי.. גם אתה היוות מוקד לשיכרותי. הייתי שיכורה ממך.