אז במסגרת היותי בחורה רצינית ואחראית (די, נו... לא יפה...) ונאמנה להבטחתי לסקר, התיישבנו כולנו מול המרקע. יום ראשון הוא יום חופש פה אז אישרנו לילדים לצפות למרות שהמשחק התחיל רק ב9 (אז תגידו שידעתי שישעמם לי למוות לראות את זה לבד.. אני מ'כפת לי... כדורגל זה עניין מאד חינוכי!). 

זה התחיל בקריאות "גאנה-חננה" ו"מולר יכסח אותם", והפעם ההמנון של גאנה היה "זה לא נורא להפסיד קצת לפעמים". חמש דקות מתחילת המשחק הקטנה רצה לחדר להביא שמיכה וביקשה שנעיר אותה רק אם יש גול... האמצעי פרש במחצית. 0:0.

אבל משחזרו האדומים אל המגרש הגדול התחיל לכסוס אצבעות. הבחור שלי, שקצת קשה לו לשמוע את שלושת ילדיו צורחים "גרמניה גרמניה" בעודם ישובים בסלונם הברלינאי החליט לעודד את האדום האדום הזה והגדול האשים אותו בכל גול שעבר את הבחור הירוק (והיפה) של גרמניה. 

אני, שמראש אמרתי שאני אכתוב על המשפחה שלי צופה במשחק, כי זה הרבה יותר קל מאשר לכתוב על המשחק, התחלתי לפזול יותר לכיוון המסך ופחות לכיוון הילדים... אפילו היה איזה "שיט!!!" ואיזה "נו... לא...!!!" שנפלטו לי מהפה בכל פעם שהאדומים שלהם הצליחו לחלוף על הלבנים ולהכניס את הכדור לשער (והיה גם איזה "יש!" קולני אחד בגול השני של גרמניה...אבל של הגדול היה יותר חזק אז יש מצב שאף אחד לא שמע, אז אם אפשר שזה ישאר ביננו...). הידיעות המפליגות שלי בענייני כדורגל גרמו לבחור להסביר לי שהמשחק יכול להסתיים בתיקו ושמשלב הבתים שתי קבוצות יעלו. אולי כי הוא ראה שהיה שלב שבו הפסקתי לנשום.

יכול להיות שאם הייתי מתנדבת לי ככה מהארץ, סתם לצפות במשחקים, ולכתוב פוסטים נוראיים שמסבירים לעולם איזו בורה אני בענייני כדורגל, אז הייתי מתחילה בשלב הזה לעודד את גאנה. הקהל שלהם היה נראה כאילו הוא סיים עכשיו איזה ג'ויינט ענקי וכשהם הצליחו להבקיע זה היה נראה כאילו אפילו הם לא האמינו שזה מה שקרה עכשיו... היה להם ריקוד מגניב על המגרש ושלושים וחמש אלף פעם הם הצילו לשוער שלהם את התחת (מותר להגיד תחת בפוסט על כדורגל, כן?!) ובכלל, זה נראה לי שהם אנשים שמחים הגנאים. ואני בטח מעדיפה את זה על המטאטא שיש לגרמנים (בתחת... נו... פעם שניה..) אבל אם גרמניה תפסיד הילד יתאכזב. הוא כבר מאוהב במולר קשות. וחוץ מזה בא לי על זיקוקים בשער ברנדנבורג עם מרקל רוקדת בבגד ים וספריי קצף. וכל זה יקרה רק אם הם יביאו לפה את הגביע. אז אני בעדם. ובעד הזיקוקים... 

אמובטלת:-)