"אנה מוכשרת המון פוטנציאל"

חגית ר' העבירה לי את השרביט לכתוב על הפעם הראשונה. סוג של ברכת שלום לרגל הצטרפותי לישראבלוג.

מוכרחה להודות שזה די מרגש אותי. אולי כי זה נותן לי להרגיש כבר לא לגמרי זרה כאן. הפעם האחרונה שהרגשתי חדשה וזרה לגמרי היתה לפני כמה שנים, בשיעור הראשון של התואר השני.

למרות שכבר חוויתי לפני כן את החוויה של להיות סטודנטית בתואר הראשון ולמרות שהגעתי לשם כבר על תקן אשה בשלה, נשואה, אמא ומנהלת במקום העבודה, לא יכלתי להפסיק לבחון את כל יתר האנשים שמילאו את הכיתה. לנסות להרגיש מי נראה לי בראש שלי ומי ולא, להגניב מבטים חוזרים למי שנראו בעלי פוטנציאל להיות אנשים שמעניינים אותי. לתהות איך זה שיש כאלו שכבר יושבים בזוגות ושלשות. מתי הם הספיקו להתחבר ביניהם?!

כנראה שאין גיל וסטטוס בחיים שבו אנחנו מפסיקים לרצות להיות שייכים.

אבל לא בפעמים אחרונות אלא בפעמים ראשונות עסקינן...ואני מניחה שכמו עוד הרבה שקיבלו את השרביט, שברתי את הראש על איזו פעם ראשונה לספר.

המחשבה הראשונית היתה לכתוב על הסקס הראשון שלי. בטח את כולם זה זורק קודם כל לשם.

חשבתי לספר כמה שהיה מאכזב, כמה שנעשה בזמן הלא נכון, במקום הלא נכון עם האדיוט הלא נכון. על הדרך להשחיל כמה תובנות אישיות לגבי גברים, בכל זאת עברתי כמה תחנות ושלוש עשרה שנים מאז, ראוי שיהיו כמה תובנות... אבל זה הרגיש לי מוקדם וחשוף מידי. והאמת, שכשלא בא לך לחפור במשהו, אפילו לא עם עצמך, אתה מבין שכנראה כבר באמת התגברת על זה.

אח"כ חשבתי לספר על הפעם הראשונה שבה הרגשתי אשה אמיתית וכבר לא ילדה.

הרצתי בראשי תמונות שונות משלושים ואחד השנים שאני חיה וניסיתי למצוא את הרגע הזה. האם זה היה מול המראה בתחילת גיל ההתבגרות או דווקא כשגיליתי את הקמט הראשון והעדיין חמוד בזווית של העין כעשור וחצי מאוחר יותר. לא הצלחתי לאתר את הרגע. כנראה בגלל שלהפוך לאשה זה לצבור כל הזמן עוד ועוד שכבות של שינויים פיזיים, מנטליים, חוויות, ניסיונות ותובנות ולא באמת לעבור מהגדרה אחת לאחרת.

המשכתי להתלבט, וכבר חשבתי לכתוב לחגית ר' ולהגיד שאני מודה לה על ההזמנה אך מתנצלת שלא אקח את ההצעה.

ואז.... נועם, התינוק שלי שעוד לא מלאו לו חודשיים, חייך לעברי את החיוך הרצוני הראשון שלו.

אני לא מכירה פה את הנפשות הפועלות אז כמו חגית גם אני אעביר את השרביט הלאה לכמה בלוגרים חדשים:

מונוגמיה פתוחה, הבחור עם השיער החום;וליזל הבאטמן.

מקווה שגם ההתחלה שלהם פה תהיה נעימה.

נעים מאוד!