הנפש שלי רקובה. היא מסריחה ומגעילה
וריח הריקבון הולך איתי לכל מקום
לא משנה כמה אנסה לשטוף אותו ממני,
אשפשף חזק חזק את העור,
לא משנה כמה בושם עם ריח טוב אשים עליי,
על כל הגוף בכמויות,
עדיין יהיה לי את הריח הזה.
זה נדבק אליי מבפנים.
הנפש שלי מגעילה
היא כמו גופה רקובה עם דם קרוש מרוח עליה
דם שפעם היה בצבע אדום עמוק
עכשיו הוא חום עכור וגבשושי.
ולא משנה כמה אנסה להוציא אותו החוצה הוא לא ייצא
תמיד יישאר עוד ממנו בתוכי.
וזה מתסכל, זה מטריף, זה משגע, זה בלתי נסבל.
וזה מכוער להסתכל עליה, לא נעים להיות לידה.
אבל אני חיה איתה בתוכי
וזה גורם לי להקיא
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
allyouneedislove