״אין, שאחטה אחת והחדר כבר מלא ריח״ אני אומר לו בזמן שאני מסתכל איך הג׳וינט מתחיל לעבור בין כולם.
הערכתי את מצבי במעגל, יש לי זמן עד שהג׳וינט יגיע אלי. הלכתי להביא שישייה קרה מהמקרר, עברה לפחות חצי שעה מאז הבירה האחרונה.
״כן, אמרתי לך אני מביא חומר חזק. עף לך התחת״, אומר חבר שלי תוך כדי שהוא מסמן לי שהוא גם בקטע של בירה.
בלי לחשוב פעמיים, מסדר את הבקבוקים בשורה, פותח אחד-אחד, מישהו כבר ישתה...
מתיישב חזרה במקום, מספיק לעשות שלוק ראשון והג׳ויינט כבר הגיע אליי. איך אני אוהב שדברים מסתדרים.
שואף, ממלא את הריאות שלי בעשן ירוק, תוך 4 שניות התודעה שלי אחרת. טובה יותר, רגועה יותר. לעיתים רציונלית יותר, אבל בעיקר עצלנית יותר.
תמיד זה גורם לי לחשוב שאין מצב שהיו מלחמות בעולם אם כולם היו מעשנים.
כל ויכוח/סכסוך היה נסגר בשאחטה-שתיים על הספה הנשיאותית כשמיד אחר כך מגישים לך את הבמבה הנשיאותית. לא משנה, אני סוטה מהנושא.
בדרך כלל שאני מסטול זה גורם לי לחשוב בצורה שונה. אני מסתכל על החיים שלי מנקודת מבט חיצונית ואני מבסוט. אוטוטו מסיים תואר, גר בתל אביב, יושב עם החברים הטובים עוד מתקופת התיכון ועושים שאחטה. ועוד שאחטה.
כל שאחטה גורמת לי להיזכר שזה מתקרב, זה הולך להגמר. בקרוב אצטרך לחפש כיוון.
אבל היי, בתל אביב תמיד יש כיוון, לכל דבר, לכל עניין.
אני מקווה שייצא לי לכתוב כאן יותר בזמן הקרוב.
התאקלמתי, אני כבר מרגיש מקומי, לא מרגיש זר כמו קודם. הנה, מצאתי את המקום שלי לשנה/שנתיים הקרובות.
איך אני אוהב שדברים מסתדרים.