חידה לילדים, מה יש יותר עליות או מורדות? החכמים יענו שניהם האופטימים יענו עליות והפסימים ירידות

אני בתור ילדה ששאלו אותה את השאלה הזאת  (וענו לה את התשובה) לא הבנתי מה זה עוזר לי לדעת שלכל עליה יש גם ירידה ולהפך? מה זה נותן לי, כשגדלתי ולמדתי מדעים החלטתי שזה אומר שהעולם נטרלי מאוזן... אתה לא מאושר בו כי תמיד יש ירידות ואתה לא עצוב בו כי לכל ירידה צפויה גם עלייה, כך חשבתי כמה שנים טובות ואז הגיע המשבר הראשון לא הבנתי איך יכולתי אי פעם לחשו ב שהעולם נטרלי או מאוזן, ואז עבר זמן שוב עלייה ואז שוב ירידה העולם הזה מלא מהמורות כל מה שאני רוצה זה פשוט קצת שלווה, אני מרגישה כמו ברכבת הרים והבעיה העיקרית בכך היא שתמיד אבל תמיד אני מקיאה.

אני אוהבת מים,  אוהבת את הקול שלהם את הזרימה אוהבת ים ולשחות אוהבת את הגלים לפעמים אני מרגישה קצת כמו גל עולה יורד ובסוף מגיע אל החוף, למרות שרע לי ואני דיי מהורהרת ואני קצת טובעת בכעס ביגון בחרדה בכאב אני חושבת שמצאתי את חוף המבטחים שלי...

והלוואי והתקשורת בנינו הייתה יותר בהירה לשמחתי מצאתי את בנאדם היחיד בכל העולם נדמה לי שבאמת מבין אותי... והוא אוהב את מה שהוא מבין הוא יודע איך להתמודד איתי עם השיגעונות שלי ומצבי הרוח הוא שותק כשצריך מדבר כשאני צריכה הוא כל כך קשוב, הוא מקשיב לי ולא למילים אלא לעיניים ללב...הוא יודע מתי אני צריכה את התמכה שלו ומתי אני צריכה זמן לעצמי 

הוא לא מאמין למסכות שעלי הוא יודע להבחין עמוק ולקרוא אותי ולדעת מה אני צריכה 

הלוואי והייתי מצליחה להיות ראויה לו...

אפשר להיות מוקף בהמון אנשים מכרים ופשוט להרגיש בודד.היה יומהולדת ל"חברה" לא הייתה לי בריררה אלא ללכת, יצאתי מהיוהולדת הזאת עם רצון עז לפרוק כל שעל ליבי אך לצערי הבנתי שאני לא יכולה לדבר עם אף אחד אז הנה אני פה בבלוג הזה מחפשת תמיכה או אולי סתם מתרקת אני חשה צורך לכתוב כשעצוב לי זה מרגיע אותי ועוזר לי לראות את הדברים בסוג של בהירות.

היה לי חבר היינו ביחד שנתיים הוא היה האהבה הראשונה שלי הוא ידע לי הכול לא היה דבר שלא סיפרתי לו, ואז יום אחד הוא הגיע ואמר כמה מילים ששברו אותי לחתיכות, "סליחה" זה כל מה שהוא הצליח להוציא מפיו הייתי תמימה שאלתי מה קרה על מה אתה מדבר? בגדתי הוא ענה ולמרות שהיינו בתוך ביתי קמתי ויצאתי מהבית הוא ירד אחרי דברי איתי תגידי משהו תצעקי תקללי תרביצי בבקשה תגיבי ושקט מצאתיאת עצמי משותקת פתאום הבנתי איך מרגישים כל האנשים המשותקים , עמדתי קפואה לא שמעתי דבר ולא ראיתי הוא הלך לבסוף עליתי לבית כנסתי למיטה אמא קוראת לי הכל בסדר? כן אמא אני הולכת לישון אני עייפה וזהו כך כחו כחותיי בכיתי התפרקתי הדמות זלגו והיה נדמה שהן כמו נהר שותפות אותי במשך יומיים לא קמתי מהמיטה כשהיה צרחך ללכת לבית ספר אמרתי שאני חולה וזה עבד כי אני להבריז מה פתאום, לבסוף יבשו הדמעות הרגש הוסתר תחת מסכה וקמתי מהמיטה לבית ספר ומהבית ספר לעבודה קברתי את עצמי במטלות ממוצע הציונים עלה באופן מדהים וגם הכסף נחסך, היינו חבורה כזאת עכשיו התחלקנו חלק איתו חלק ניסו להישאר נאמנים אלי יצאתי איתם רק כשלא הייתה לי בריררה כך חלפה לה השנה שהייתה ללא ספק הגרועה ביותר בחיי, ואז פתאום אני נמצאת בעבודה שוב כרגיל על מצב אוטומט ואני רואה אותו עם מישהי אחרת יפה יותר הוא המשיך הלאה שבר אותי לראות אותו וחרגע חששתי שאני שוב עומדת להתפרק כאב לי כפי שכאב לי כשהוא אמר לי בגדתי הרגשתי שלפני שהכרתי אותו לא ידעתי כאב מהו, ואז פתאום משהו השתנה פגשתי ידיד לפחות כך ראיתי אותו והוא איכשהוא הבין אותי יותר מכולם בלי מילים הוא הבין מה אני רוצה וצריכה והוא היה איתי אפשר לומר שרק כאשר הייתי איתו לא הרגשתי כבויה ואז הוא אמר לי בלי מילים שהוא לא רוצה אותי בתור ידידה נדרכתי רציתי לומר את הנאום הקבוע כאשר התחילו איתי אני בתקופה עמוסה משקיעה בלימודים ואז עבודה לא רוצה זוגיות כרגע אבל לא יכולתי לומר לו את זה שתקתי והוא הבין את המסר ולמרות שהבין שאין שום סיכוי שאהיה שלו הוא נשאר לי ידיד נאמן ואז פתאום מישהי התחילה איתו והבנתי שהם הולכים לצאת לדייט במקום לשמוח רציתי לחבק אותו הבנתי שיש ל רגשות כלפיו רצתי מהרתי אליו בלי לדעת מה אני הוחכת להגיד וכשהגעתי כמו תמיד במערכת היחסים שלנו הוא הבין אותי מבלי מילים, והכל התחיללהראות יותר טוב העולם החל להיצבע בצע וורוד יותר, ואז הגיעה שיחת הטלפון היי המוון זמן לא דיברנו יש לי יומהולדת ואת פשוט חייבת לבוא לא הייתה ברירה באתי ולא רק אני גם הוא, ראיתי אותו שוב היה מביך כואב היומהולדת נמשכה ונמשכה וכל מה שרציתי היה להיסתלק משם לברוח רחוק מכולם להיות שוב לבד כי אולי רק כשאהיה לבד לא ארגיש את הבדידות הזו התחבאתי מאחורי אחת החברות כל אותו הערב וביום למוחרת הייתי כבויה הרהר אותי מאוד אירועי אמש היה לי מוזר לראות אותו שוב מולי והיה לי גם קשה לדבר אחר כך עם...אתם יודעים כי כל אותו הערב שחוויתי בדידות כזו שאפתי להיות לבד...ולא להיות איתו...

כבר שכחתי כמה כיף זה להיות מאוהבת

, שכחתי כמה כיף לקום בבקור ולראות הודעה בוקר טוב

, שכחתי כמה כיף זה לרצות להיראות טווב, כמה כיף זה לשמוע מחמאות ממנו,

כמה כיף זה דייטים, כמה כיף זה ללכת איתו לקולנוע ולצחוק מסרט קומדיה או להתרגש בסרט רומנטי, להיבהל מסרט מתח ואז הוא מחבק אותי...

לא הכל מושלם לפעמים עוד עולות לי מחשבות על ההוא לפעמים מוצאים את דרכם אל ראשי איתותי הזהרה

אל תפתחי! שכחת מה ההוא עשה לך?!

אבל הם הולכים לאיבוד דיי מהר כשהוא מסתכל עליי ומחייך

אהבה זה קיצוניות לשמה ,או שהיא עושה אותך לבנאדם המאושר ביקום או שהיא גורמת לך לעצב גדול ולבדידות...

לפעמים כשעומדים לאבד משהו מבינים עד כמה הוא חשוב ואני יודעת זאת נשמעת קלישאה...אבל זה כול כך נכון היום עמדתי לאבד אותו אחרי כל כך הרבה זמן שפשוט התעלמתי ממנו, אמרתי לעצמי תמיד ,לא אתם רק ידידים את לא רוצה אותו הלוואי שהיית רוצה אותו  הייתי תרועל על האקס ששבר לי את הלב...

ואילו 

והוא לא וויתר ניסה וניסה והיה איתי גם רק בתור ידיד למרות שידע שלעולם לא ארגיש כלפיו כפי שהוא מרגיש כלפי הוא נשאר נאמן לי, ואז היום הוא הסתכל עלי אחרת הרגשתי שאני עומדת לאבד אותו ואז...

היום היה טוב...התחיל בשגרה הרגילה בית ספר עבודה משמרת צהריים

והנה ערב ואני כבר בבית ,פתאום הזמנתי אותן ,בספונטניות בלי כל תכנון מראש פשוט אמרתי להן בואו

והן באו...שרנו קריוקי צחקנו ראינו סרט קומדיה ואז רומנטי עשינו אחת לשנייה מייקאובר ,נהנתי היום היה לי טוב נזכרתי ברגעים האלה מזמן ,לפני משחקי האגו והדייטים בזמנים האלה שבהם היינו חבורת חברות טובות שתמכה אחת בשנייה ועזרה אחת לשנייה היה לי כיף היום זה נתן לי תקווה שאולי...אולי יחזרו החיים למסלולם המקורי כמו שהיו לפני שההוא נכנס לחיי והרס אותם בלי רחמים...שאולי למרות שהתרחקתי מהכל באותה העת אולי תינתן לי אפשרות שנייה...

שוב חוזרת מיום שגרתי עד כאב, מגיעה לבית ספר מתכונת בהיסטוריה קצת קשה אבל נראה לי שהצלחתי...

יוצאת מהבית ספר וישר לעבודה בהתחלה היה דווקא בסדר אחלה טיפים, ואז ידיד שלי ביקש שאני אחליף אותו במשמרת, הסכמתי, למה לא?

התחלתי את העבודה על אוטומט תפריט, מה תרצו להזמין? אפשר להמליץ לכם על המיוחדים, "אולי יותר מאוחר..." הקול נשמע מובך וגם מוכר...מוכר עד כאב, הרמתי את הראש זה היה הוא, נכנס למסעדה הקטנה עם נערה שיער בלונדיני עיניים כחולות, המשיך הלאה מה חשבתי לעצמי שיחכה לי?, הייתי בטוחה שהתגברתי עליו על הילד הזה אבל לא הצלחתי להוריד מעלי את תחושת הכמיהה כלפיו את הקנאה בנערה הזו....אמרתי לעצמי דיי תתבגרי הוא לא רוצה אותך הייתם זוג,הוא בגד בך, נפרדתם...הפנתי את המבט (בגבורה יש לציין-מי שראה את העיניים שלו היה מצדיע לי) והתרחקתי משם לא הסתכלתי לאחור רציתי לבקש ממישהו שיחליף איתי שולחן אבל פחדתי שהוא יחשוב שאני מתחמקת אז הגשתי לו את הפסטה המוקרמת שהוא תמיד מזמין לא משנה לאיזה מסעדה הולכים,ולהיא הגשתי סלט (לא מפתיע אם מסתכלים על הגזרה), הרשתי לעצמי מבט אחד רק אחד כשהתרחקתי מהשולחן, עיניו פגשו את עייני שוב חודרות חורקות עמוק בתוך הלב שלי כאילו הוא לא היה שבור עוד מקודם, את החשבון כבר לא הגשתי להם מה אכפת לי מה הוא חושב, הלכתי סיימתי את המשמרת , הוא המשיך הלאה יש לו משהי בלונדינית ואת לבד תקועה יופי מה אני אגיד לכם החיים לא משהו....

לפעמים אני רוצה להיות זמרת ,כדי שאני אוכל לשיר את כל השירים שאני כותבת,

כדי שהקול שלי יהיה ערב לאוזניי, שאני אוכל בעזרתו לפרוק לפחות חלק מכאביי ורגשותיי.

לפעמים אני רוצה להיות טייסת, כדי שאני אוכל ללכת לאיבוד בשמיים ,

כדי שאם יקרה הנורא מכול ותפגע בי, אני אוכל לברוח למקום הכי רחוק

שם יהיה הכי בטוח ,לטוס בשמיים ואז לנחות עמוק בתוך המים ,

אולי של איזה אוקיינוס רחוק ,לשחות עם איזה להקה של דגים... איזה כיף להם

-לדגים הם לא חייבים לדבר ,השתיקות שלהם לא מביכות אותם הן חלק ממי שהם,

אולי אני רוצה להיות דג, שלהיות בשקט יהיה חלק מהטבע שלי,

ככה אולי אני אפסיק לפגוע ביקרים לליבי...

לפעמים אני רוצה להיות לביה, אחת כזאת טורפת ,אחת שלא רואה בעיניים ,אחת שמנהיגה... אחת שבאמת

מדברת ומקשיבים לה, כך כולם יקשיבו לעקרונותיי כך, אני לא אבלע בתוך התהום

הזו של הבדידות של החולשה.

לפעמים אני רוצה להיות אחרת קצת שונה ,אולי יותר מוכשרת קצת פחות או קצת יותר אוהבת,

אולי אני רוצה להשיג מישהו שעליי לא יוותר ,אחד שאני אדע שאם אפגע ואברח לשמיים

הוא יגיע איתי ויצלול אם צריך לתוך המים.

אבל אני לא זמרת, אני לא דג ולא טייסת גם לא לביה שטורפת ,אני סתם נערה מבגרת...

שפגעו בה, נערה מתבגרת שפגעה מן הסתם בעצמה ובאחרים, נערה מתבגרת קצת מתוסבכת...

לא יותר מידי מוכשרת נערה מתבגרת ממוצעת למדי, נערה שלא יודעת כלום אבל גם יודעת הכול ,

נערה רגישה אך גם קשה...נערה תמימה שחושדת בכל דבר...

נערה שכל חלומה הוא פשוט לדעת מהו יעודה.