בזמן שצפיתי בפרק מסדרת המרגלים האהובה עליי -

הרגשתי את המחשבות שלי מתפרשות כמו ביצת עין מנוקבת,

מצהיבות את החלבונים המלוחים.

חשבתי על אנשים והקשרים שלהם לאנשים אחרים.

איך שרשרת של היכרות יכולה להימשך עד לתחושת ביטחון,

לפעמים מוטעה.

בו-זמנית חשבתי על מה יקרה במצב בו שרשראות יתאחדו,

לבנות כדור היכרות של קבוצת אנשים.

לכאורה המצב הוא ברור,

מדובר בביטחון הנזרק גבוה יותר.

אך יש בי התהייה שאולי היציבות הזאת היא לא יותר מאשלייה.

כבן אדם איני מסוגל להתעלם מחוסר הביטחון שלי ביחידים,

אם כך איך אוכל לסמוך על קבוצת אנשים?

כמובן יש לי את טעות ההכללה -

הרי יש האנשים סביבי שסומכים יותר,

(ייתכן באופן חד צדדי?

אם כך איך קשר כזה ייראה כשרשרת?)

ולכן צריך להסתכל על איכות הממוצע.

אפילו אז, השרשרת אומנם מקווצת לכדור,

אך אם נפרום אותה

ונמתח אותה

הרי שהיא תהייה רופפת עד לקריעה.

לכל אחד מאיתנו יש את יצריו שלו,

חטאים, ואיכויות.

ובזמן שהאיכויות יעזרו לנו לאיחוד הקבוצה למטרתינו,

איפה נופלים החטאים?

האם אוכל לבטוח ברמזורים של חבריי למטרה?

אם כך קונספירציות גדולות ודרמטיות כסרטים לא קיימות לדעתי,

שהריי ככל שהן גדולות יותר כך יש יותר שטח לניקוב -

על מנת שהחלמון ייתפשט וידביק את החלבון בבשורות האמת.

והמליחות הזאת שנרגיש,

תהייה התוצאה של לשחק במשחקיי שרשראות וכדורים

והניסיון לשמור אותם מאחוריי הקלעים.