מכירים את הרגע הזה שאתם מרגישים שאתם עומדים להישבר, אבל אתם לא, ואתם מגיעים למצב שאתם מייחלים לעצמכם להישבר?
התחלתי לחתוך לפני שנה כמעט.
בדיוק הכרתי מישהו, והוא די שינה לי את החיים.הוא הכיר לי את הצד האפל שלי, ואהבתי את זה.
לא ניסיתי לברוח מהצד האפל שלי. הייתי צריכה, אבל לא רציתי.
הייתי כל כך מוקסמת מהעולם החדש הזה, ונשאבתי לתוכו.
הוא סיפר לי על הפגיעה העצמית שלו.על הסיבות שלו, על הדיכאון שלו. בשלב הזה כבר נהיינו חברים קרובים.
אפשר לומר שהווא שאב אותי לתוך זה, בלי שנהיה מודעים.
והבנתי את החיים שלי פתאום.ראיתי את העולם שלי מהצד, וזה גרם לי לחתוך.
חתכתי את עצמי במשך חצי שנה בערך.אף אחד לא ידע.רק הוא, ומי שהכירה בינינו, שמאוחר יותר הסתבר שגם היא חתכה את עצמה.
הייתי אבודה ולא שלטתי בעצמי.הרגשות שלי התערבבו והיה לי קשה לדבר, הרגשתי שאיו טעם לחיים, שקעתי בדיכאון.
ובגלל שהייתי טיפשה, הסתרתי את זה.
אחרי חצי שנה החלטתי להפסיק.ידעתי שזה לא טוב, ושמתישהו מישהו יגלה וזה יפגע בי.
בנתיים הכרתי עוד ועוד אנשים שחותכים/חתכו.
היה לנו הסכם, לי ולו, שאם אחד מאיתנו חותך, השני גם חותך. אף אחד לא רצה שהשני ייפגע, אז לא חתכנו.
עברתי חודש בלי לחתוך.עברתי חודשיים.
המצב בינינו לא היה כל כך יציב. זה כבר היה בשלב שהיינו כל כך קרובים, וידענו כמעט הכל אחד על השני.
בכל זאת, אנשים תמיד מסתירים דברים, אפילו מהאנשים הקרובים להם ביותר.
הגעתי להבנה שאני במצב הזה בגלל שהוא גרר אותי לשם. הוא פגע בי בצורה שהכאיבה לי ברמה שהיה לי כל כך קשה לשאת אותה,שהייתי חייבת לחתוך. הייתי חייבת לגרום לכאב פיזי כדי למתן את הכאב הרגשי, כי הכאב הזה היה מוזר, ולא יכולתי לשאת אותו.
כאב כל כך חד, הרבה זמן לא הרגשתי כאב שכזה.
לפני כשלושה חודשים לקחתי כדורים.הרבה.ניסיון התאבדות, אבל לא קרה לי כלום בגלל שסיכון מנת היתר של הסוג הזה של הכדורים הוא אפסי.
אני חייבת להגיד, מאז שדיברתי איתו בפעם האחרונה המצב שלי השתפר.
חברה שלי, זאת שקוראת לכל העולם "קוריסטים",אומרת שהוא עושה לי רע.
ואני חשבתי שהיה בינינו משהו.
אם מישהו קורא את הבלוג שלי,אני מקווה שהמצב שלכם יותר טוב משלי.אתם יכולים לשתף אותי אם אתם רוצים,אני תמיד אקשיב ואנסה לעזור!
-מאי
כינוי:
Mama, we all go to hell
בבלוג זה
בכל הבלוגים
