לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Stay Beautiful&Keep it Ugly


ROSES ARE RED,VIOLETS ARE BLUE.I KILLED MYSELF, I WILL KILL YOU TOO. HAVE FUN. אני לא קוריסטית.רק אוהבת קור.תפסיקו.

Avatarכינוי:  Mama, we all go to hell

בת: 25

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2014    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

6/2014

עדכון מצב


מכירים את הרגע הזה שאתם מרגישים שאתם עומדים להישבר, אבל אתם לא, ואתם מגיעים למצב שאתם מייחלים לעצמכם להישבר?

התחלתי לחתוך לפני שנה כמעט.

בדיוק הכרתי מישהו, והוא די שינה לי את החיים.הוא הכיר לי את הצד האפל שלי, ואהבתי את זה.

לא ניסיתי לברוח מהצד האפל שלי. הייתי צריכה, אבל לא רציתי.

הייתי כל כך מוקסמת מהעולם החדש הזה, ונשאבתי לתוכו.

הוא סיפר לי על הפגיעה העצמית שלו.על הסיבות שלו, על הדיכאון שלו. בשלב הזה כבר נהיינו חברים קרובים.

אפשר לומר שהווא שאב אותי לתוך זה, בלי שנהיה מודעים.

והבנתי את החיים שלי פתאום.ראיתי את העולם שלי מהצד, וזה גרם לי לחתוך.

חתכתי את עצמי במשך חצי שנה בערך.אף אחד לא ידע.רק הוא, ומי שהכירה בינינו, שמאוחר יותר הסתבר שגם היא חתכה את עצמה.

הייתי אבודה ולא שלטתי בעצמי.הרגשות שלי התערבבו והיה לי קשה לדבר, הרגשתי שאיו טעם לחיים, שקעתי בדיכאון.

ובגלל שהייתי טיפשה, הסתרתי את זה.

אחרי חצי שנה החלטתי להפסיק.ידעתי שזה לא טוב, ושמתישהו מישהו יגלה וזה יפגע בי. 

בנתיים הכרתי עוד ועוד אנשים שחותכים/חתכו.

היה לנו הסכם, לי ולו, שאם אחד מאיתנו חותך, השני גם חותך. אף אחד לא רצה שהשני ייפגע, אז לא חתכנו.

עברתי חודש בלי לחתוך.עברתי חודשיים.

המצב בינינו לא היה כל כך יציב. זה כבר היה בשלב שהיינו כל כך קרובים, וידענו כמעט הכל אחד על השני.

בכל זאת, אנשים תמיד מסתירים דברים, אפילו מהאנשים הקרובים להם ביותר.

הגעתי להבנה שאני במצב הזה בגלל שהוא גרר אותי לשם. הוא פגע בי בצורה שהכאיבה לי ברמה שהיה לי כל כך קשה לשאת אותה,שהייתי חייבת לחתוך. הייתי חייבת לגרום לכאב פיזי כדי למתן את הכאב הרגשי, כי הכאב הזה היה מוזר, ולא יכולתי לשאת אותו.

כאב כל כך חד, הרבה זמן לא הרגשתי כאב שכזה.

לפני כשלושה חודשים לקחתי כדורים.הרבה.ניסיון התאבדות, אבל  לא קרה לי כלום בגלל שסיכון מנת היתר של הסוג הזה של הכדורים הוא אפסי.

אני חייבת להגיד, מאז שדיברתי איתו בפעם האחרונה המצב שלי השתפר.

חברה שלי, זאת שקוראת לכל העולם "קוריסטים",אומרת שהוא עושה לי רע.

ואני חשבתי שהיה בינינו משהו.


אם מישהו קורא את הבלוג שלי,אני מקווה שהמצב שלכם יותר טוב משלי.אתם יכולים לשתף אותי אם אתם רוצים,אני תמיד אקשיב ואנסה לעזור!

-מאי

נכתב על ידי Mama, we all go to hell , 30/6/2014 22:28   בקטגוריות אהבה ויחסים, שחרור קיטור  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פאנפיק מיי כמיקל רומאנס-פרק 7


בנתיים אני אמשיך בפאנפיק מיי כמיקל רומאנס^^

 

פרנק

אני וג'רארד צעדנו במהירות לכיוון המחסן.

הגענו ונכנסנו, וג'רארד סגר את הדלת. היה חמים במחסן.

פשטתי את הג'קט, וכך גם ג'רארד.

אחרי שניה מצאנו את עצמנו מתנשקים בלהט במשך זמן רב מאוד.

בין נשיקה לנשיקה,שלקחנו הפסקות כדי לשאוף אוויר, ג'רארד סיפר לי שריי יודע.

כשגמר את המשפט עצרתי והסדרתי את נשימתי.

"ריי יודע שאתה הומו?ממתי?" שאלתי.

"בתיכון לא ממש היו לי חברים.הייתי הילד המוזר והשמן שכולם צחקו עליו.וריי נעמד לצידי, ילד דחוי שנעמד לצידו של ילד דחוי אחר.

ונהיינו החברים הכי טובים.הוא היה הקיר שלי,הסלע האיתן שהחזיק אותי.סמכתי עליו לגמרי.הוא תמיד היה ביישן.במחשבה לאחור, הוא סוג של פרח קיר.

בכל מקרה, אחרי הסיפור עם בראד הייתי  חייב לספר למישהו.וריי תמיד היה שם בשבילי."

מהאופן שבו אמר את הדברים, הבנתי שבראד הוא הבחור ההווא, והבנתי עד כמה ריי חשוב לג'רארד.

"אחרי התיכון איבדנו קשר.אני התחלתי להתבודד ולצייר קומיקס כל היום,להסתגר מהעולם, בעוד ריי מתפתח ומוצא לעצמו חיים.אז איבדנו את הקשר."

"כדאי שאני אביא את הגיטרה." אמרתי אחרי שתיקה ארוכה למדי.
"כדאי.עוד מעט מייקי וריי יבואו." ג'רארד ענה ואני יצאתי מהמחסן.

 

מייקי

ג'רארד אמר לי לבוא למחסן עם הבס.הוא ופרנק מתכננים משהו.

יופי, עכשיו הם יתחתנו.מה לעזאזל הולך פה?

 

פרנק

 אני חושב שמשהו לא בסדר עם הריי הזה.זה פשוט לא מסתדר לי,כל הסיפור איתו...

נכתב על ידי Mama, we all go to hell , 29/6/2014 23:44  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פאנפיק אסקינג אלכסנדריה-פרק 1


לבקשת 848006 דניס הEMO אני אתחיל לכתוב פאנפיק על אסקינג

 



דני

בן נכנס ללחדר עם הגיטרה שלו.בגדיו היו רטובים.השיער שלו התקרזל לכל עבר.

עמדתי בפינה וגיחכתי. הוא התקרב ותקע בי מרפק.

"אני הולך להתקלח." הוא אמר, והניח את הגיטרה על הספה.

אני ובן גרים ביחד כבר חודשיים.

קמרון לא אוהב את זה כלכך, והוא מנסה להסתיר את זה, אבל הוא לא מצליח.

סאם וג'יימס גרים ביחד, ואיתם גם החברה של ג'יימס,בראנדי.

קמרון גר עם ההורים.

אני סיבוב ההופעות הראשון שלנו החלטנו שאנחנו צריכים להתקרב יותר, כדי שתהיה בינינו יותר כימיה בהופעות.

הרעיון לא מצא חן בעיניו של קמרון, והוא עבר לגור עם ההורים.

בראנדי וג'יימס,שהם ביחד כבר 3 שנים, גרו קרוב להוריו של קמרון, והחליטו לתת לסאם לגור איתם.

אני ובן חולקים דירה באותו הבניין, בדירה שמולם.

 

בן

אחרי המקלחת יצאתי לדבר עם דני.

"אחי, צריך לעשות ישיבת להקה." אמרתי. בכל זאת, אני הקמתי את הלהקה, וזאת זכותי לכנס ישיבות.

"טוב אחי,תתקשר לקמרון.אני אלך לקרוא לסאם וג'יימס.עוד 5 במרתף?" דני שאל.הסכמתי.

"אני רק מקווה שלא תפריע לג'יימס ובראנדי עוד פעם.אני לא חושב שזה ייגמר טוב אחרי הפעם  השלישית..." חייכתי אל דני והתקשרתי לקמרון.


נכתב על ידי Mama, we all go to hell , 29/6/2014 22:08  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

288
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , פאנפיקים , מוזיקאים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMama, we all go to hell אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Mama, we all go to hell ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)