אז קמתי היום מחלום מאוד מוזר על שני ידידים שמאוד קרובים אליי מהעבודה, בעצם אולי הם היו בשני חלומות.
אתמול בערב אחד מהידידים (שהוא ידיד ממש טוב שלי גם מעבר לשעות העבודה) היה איתי במשמרת, משום מה הייתי מפוצצת אנרגיות ואני לא חושבת שזה בה לו בטוב. הוא אמר לי ששיגעתי אותו היום, זרמתי וצחקתי "כן, באמת ישבתי לך על הוריד, אה?" עם חיוך.
אני חושבת שהמילים שלו חלחלו יותר מדי למצפון שלי (כן, כזה רגיש המצפון שלי) וחלמתי עליו 2 חלומות בלילה-
אני לא יודעת מה היה לפני מה, אחד החלומות היה שהיינו במשרד בעבודה, כנראה הוא דיבר אליי בזלזול או משהו ואני זוכרת את עצמי ממש צועקת עליו עד שהקול שלי מצטרד על כמה שהוא, בצורה מאוד מפורטת, צריך להוציא את המקל שתקוע לו בתחת (בקצרה).
החלום השני היה יותר אינטימי, שזה מוזר (אולי בהתחשב בספר שאני קוראת זה לא מוזר והכל התערבב לי ביחד) כי הוא בכלל לא הטעם האישי שלי. זה מתחיל להיות באמת מוזר, שכאילו אני זוכרת אותו ואת הפנים שלו בהתחלה, אבל תוך כדי זה היה ידיד אחר מהעבודה (שהוא הרבה יותר קרוב לטעם האישי שלי).
בקיצור קמתי עם מצפון על אתמול ועל זה שצרחתי עליו בחלום ומבולבלת בגלל החלום השני, אבל בד בבד (למרות שקמתי 15 דקות לפני שהתחילה המשמרת) האנרגיות מאתמול המשיכו גם לבוקר, משהו שאני לא רגילה אליו.
אני ממש הפוכה ומדוכדכת בבוקר, בן זוג שלי שונא את זה. אני בד"כ כמה עצבנית ומותשת (לא משנה כמה ישנתי) ובקיצור – פצצת אטום מתקתקת.
אבל כשאני מתחילה משמרות בוקר (בעצם כל משמרת) אני ממש מנסה לשמור על אנרגיות חיוביות כי אני יודעת שבמילא העבודה הזאת מתסכלת כשלעצמה.
נמשיך, קמתי עם מלא אנרגיות והידיד שהיה איתי אתמול במשמרת התחיל איתי גם את המשמרת בוקר. ישר שלחתי לו הודעות שהיום יום חמישי ואיזה כיף ויאללה היום הזה יעבור זריז וכו'. הוא ענה לי בצורה קרה והתנגד להתעודד. על כל דבר שאמרתי הייתה לו תגובה אוטומטית למה זה לא יום טוב ולמה הוא צריך להיות מתוסכל.
באיזשהו שלב, הוא הדריך את אחת הנציגות (שהוא סוג של האחראי עליה מבחינת התפקיד שהיא עושה) בזום לעשות משהו תפעולי וראיתי שהיא עושה משהו בדרך ממש ארוכה. אז עליתי בזום ואמרתי לה שיש דרך יותר קצרה לעשות את זה והוא פשוט יצא עליי על 200 שהיא לא צריכה עזרה והיא יודעת לבד. כמובן שישר נכנסתי למגננה ואמרתי לו שאני עושה את זה בשביל להקל עליה (ובסופו של דבר גם להקל עליו) והוא אמר לי שהוא לא צריך עזרה. זה היה כל כך מפתיע וכל כך משום מקום שאפילו האחמ"שית התערבה ואמרה שהכל בסדר ושאין צורך להתווכח ושאני צודקת ושיש דרך קצרה יותר. ואז הוא מלמל איזה משהו והנחה את הנציגה לפעול בדרך הקצרה.
כאילו מה בער לך לנבוח עליי על הבוקר? אחר כך עוד כתבתי לו בפרטי שירגע ואני פה לקצר לו את התהליך, הוא בתשובה ענה "לא צריך קיצורים" וכמו בחורה טיפוסית, כתבתי לו "טוב".
בקיצור מאז הוא קצת חירבן לי על הבוקר ועל האנרגיות שלי וזה ממש מטריף אותי שלבן אדם יש כל כך הרבה כוח על מצב הרוח שלי.
ועכשיו אני יושבת מול המחשב מעוצבנת. ועכשיו הוא ביקש ממני להחליף תפקיד!
אוף דיי, אתה לא הבוס שלי