הייתי וברחתי

ילדים קטנים רבים על אבנים

יהלומים יקרים הם בסך-הכול אבנים

שימורים על האמבטיה, קצף חודר

ארגזים של זיכרונות צפים בכיור

ילדה קטנה סופרת גפרורים,

אסור לה לטעות

על הקולב במסדרון מחכה החגורה.

>>>>>>>

שני פמוטים כסופים מחכים על אדן החלון

יונה בודדה מלקטת שאריות לחם רטוב

ארגז מצעים מוסט וחושף שיפעת ספרים,

יש אומרים שהם נכתבו בדם, יזע ודמעות.

>>>>>>>

קולב בלי לדעת מה יהיו עוצמת המכות

גפרורים עם ראשים אדומים, ורודים, ירוקים

המים העומדים מכלים אלבומי תמונות בכיור

פנים מחייכות, בוהות, עיניים עצובות, פה פעור

הגשם ישטוף את הכול, דבר לא יישאר

אני מגלגל את המקל על קצות אצבעותיי,

ונוקש בקירות

סוגר את התריסים ויוצא מהדלת

איש לא ייכנס כאן אם תהיה אפשרות.