הייתי וברחתי

ככה בלי לשים לב אני מוצא את עצמי מת

עירני, שחצן, גאוותן, מסריח, אכזר, מדושן

ככה בלי לשים לב אני מתחיל את היום שאיננו נגמר

שמזכיר את היום שמזכיר את היום שמזכיר את היום האחר

ואתה בא אליי הביתה שלי עם זר ורדים אדומים-ורודים,

ושוקולדה מקופלת בתוך נייר צלופן אדום ןצעקני, עם תפסן זהב

ואתה אומר שתפסת דג גדול, ואולי אין לי זמן לשטויות,

אבל זה יקנה הרבה שלוות נפש ושעשועים, במשחק הגדול

לו אתה קורא "חיים"

אנשים קטנים מציצים מהחלונות, אין להם הרבה מה לעשות

יותר מדי טלוויזיה ומשחקי ריגול,

יותר מדי עיתונים שנותנים להם אשלייה שהם חשובים

הרהיטים מקופלים בפינה, מכוסים שכבת אבק גיר לבנה

הפה שלך לא יודע שובע, ואני רואה אותו כמו מלתעות של מפלצת מסורסת

בא הביתה ומזכיר לי שהיום יום שני,

זה היום בו שורפים את השירים בחצר

נקודה קטנה למחשבה תופסת גל גדול,

אני תופס אותך מהרהר, למרות שזה לא נהוג אצלך

אם אתה מהרהר, אתה משתעשע במחשבה מאוד אפלה

עוד משחק קטן על חשבון אדם עייף ומוכה גורל.