הייתי וברחתי

מדבר עם עצמי מילים סתם

העצים מקלפים את השכבות,

אבל אני מזדקן

בטבעת יש חור לאצבע שלך

בלב שלי יש חור מאכזבה ממך

(אבל זה מה שרצית, לא?

לשבור לי את הלב,

ולמה? כי מישהו שאני בכלל לא מכיר שבר לך את הלב.)

אבל לא אכפת לי ממך יותר,

כי את אוהבת לנשוך ברבורים בצווארם

"אני חי לי מיום ליום,

מפזר את ימיי ברוח..."

>>>>>>>>>>>

אני דיברתי איתן, והן היו עירומות

יפות, יפות מאוד, אבל לא הייתה בי תשוקה

לימדתי אותן את סודות לב האהבה,

כדי שלא ישברו לגברים אחרים את הלב

גברים הם לא אויבים לנשים,

כמו שנשים הן לא אויבות לגברים

ריבים יש גם בין בני אותו מין,

וגם אכזבות

אם אישה שברה לי את הלב,

אחרת בהחלט יכולה להיות יותר טובה אליי

אני עדיין מסוגל לאהוב

לא לקחת את זה ממני

והיא תקבל ממני את מה שוויתרת עליו

אני אהיה החבר הכי טוב שלה,

והאוהב הכי גדול

ואת תישארי... איפה?

אי-שם מאחור, בזיכרון

מישהי שהכרתי פעם

מישהי שהכרתי פעם...

>>>>>>>>>>>

אני יודע שרצית לעשות איתי אהבה,

אבל התאפקת

>>>>>>>>>>>

מי ששכבתי איתה, אהבה אותי באותו הרגע,

ושכחה אותי למחרת

גם אני שכחתי אותה

לפעמים אהבה היא קצרה מאוד

משהו כמו שלוש שעות

אבל היא עדיין אהבה

>>>>>>>>>>>>

כששכבתי איתה, רק היא הייתה,

לא חשבתי על אחרת

ירדתי לה מ-כל הלב, לעשות לה טוב,

רציתי לעשות לה טוב

היא הייתה יפה ומפתה,

והיא הייתה האישה שלי לאותו הלילה,

בכל מובן

וגם אני הייתי שלה

היא מאזנת אותי מבחינה אסטרולוגית

לשכב איתה מרגיש הכי טבעי בעולם

אבל היא הולכת לפני חצות,

ובבוקר כולי חיוכים

ואז קוראת מה שקוראת לכולם -

המציאות

ובמציאות יש גשרים שאנחנו לא מצליחים לגשר

אבל היא באה אליי לפעמים, ומתפשטת

בחלום לילי בתוך המיטה שלי

שם אנחנו רק שנינו,

שני בני-אדם, זכר ונקבה,

שפשוט עושים אהבה.

אין דבר יותר יפה מזה.