הייתי וברחתי

הימים היו מרירים מאוד לאחרונה,

אבל הם הולכים ומשתפרים

ראיתי אור זוהר בחשכה,

ובתוכו הייתה עוגיית נחמה

והאור זורח בבוקר,

ואור ניצת מבעד לבנייני הבטון

הרגליים ממהרות לתפוס את הרכבת,

לעלות על הקרון האחרון

שירים מתפזרים כשלכת,

מגגות הבניינים, מעמודי החשמל

הרגליים עולות בחדר המדרגות

בחוץ העולם עומד שומם וריקני,

ממלא את כרסו בסהרוריות בוקר

והאיש עם הרגליים עומד לפני דלת נפתחת,

ואומר שוב ושוב לאישה מוזנחת מלאת שתיקה,

שהוא לא וויתר עליה.