הייתי וברחתי

שיני חלב צמחו לנער,

וצימחו שערותיו וציפורניו

פרא אדם הנער עד מאוד,

ושוחט בקר בשיניו

עננים לבנים חולפים במהירות מעל ראשו,

על רקע כחול השמיים

והשמש טובעת ומניצה מחדש כל רגע,

כשהיא מביאה איתה גשמים, ורוחות,

ממטרים, ושלגים,

חמסינים ושרב,

מתכת מותכת בחום,

וגוויה שקורסת לתוך עצמה מעוצמת הקור

במחסניו נשקים רבים,

ובמוחו זממות בהלה רצחניות

על הדרך בין ברלין לפריז הוא משאיר שובל של גופות,

ואספלט שהחליף את צבעו לאדום על שולי הכביש

מכונית אדומה מהירה, והשיר קשה וזועם,

מחורר את השמיים בחצוצרות וגיטרות חשמליות,

ומכונות תופים זו בתוך זו בתוך זו

הוא שותה, ולא מיץ תפוזים,

והשתייה ניגרת כמים במורד גרונו

הוא מוריד איתה כדורים כדי להידלק

הוא ארגון טרור של איש אחד

>>>>>>>>>>>>>>

השמיים שורפים, השמיים מקפיאים

רבבות בני-אדם נקברים בחופזה בתלוליות עפר

ואיש בחמסין מנסה לכוון את השעון,

באיזו שנה אנחנו, לעזאזל?

כאילו מה אתה חושב

אם אתה טובעת

וחושך בחוץ

ניגונים-ניגונים של סוף העולם

חשכים על חשכים בעלטת לילה

מנגינות של עלטה כבדה

מנגנת חרש רק לי

בלי שאתה טובעת אני שמחה

ואין לך מה לעשות מלבד להיחנק

בסוף העולם הקרב ובא

חרש-חרש-חרש-חרש

מנגנים הכינורות רק לנו

חרש-חרש-חרש-חרש

אין לנו מה לעשות, רק לבכות

עציצים פורחים במרפסות

ואנחנו עציצים במרפסות

קמלים ונובלים וצמאים למים

כשאנחנו מת-פו-ר-רים מכאן

מנגנת חרש רק לי

אתה שמחה לי.

איפה אתה? היא שאלה, לאן נעלמת

אני פה, עניתי, תמיד הייתי פה, וכנראה שתמיד אהיה

אבל אתה שם, היא אמרה, אני פה, אתה שם

לא, אמרתי לה, את שם, אני כאן...

>>>>>>>>>>>>>

אני מחזיק את הטלפון חזק-חזק כדי לשמוע אותה מדברת,

והיד נחלשת, ויש רחשים סטטיים בגלל מזג-האוויר

אני מרגיש כאילו אני בבור,

ואני מדבר עם מישהי במקום טוב יותר,

דירה בכפר, על חוף ים, מזג-אוויר נוח,

אנשים מטיילים, אור יום

אצלי מנגנת מוזיקה של נרקומנים על הרואין,

והרוח מצליפה בבית הישן, וחושך,

הכול רטוב

היא זוכרת ש -

והיא רוצה ש -

ואצלה בבית קורה זה -

לילה טוב, אני אומר,

והיא מפטירה שבאמת נהיה לה עסוק עכשיו

וכאילו לא דיברתי, דבר לא נע דרכי,

דבר לא חדר אליי, דבר לא הפך אותי

הכול אצלי כל הזמן בדיוק אותו הדבר.

תעשי מה שאת רוצה, אין לי כוח שלך

אני לא הולך לעובדים סוציאליים!

את טיפשה שאת הולכת אליהם

הם משמרים אותך במצב הקיים,

ונותנים לך מעין תחושה כ-א-י-ל-ו את מתקדמת,

את לא

את נשארת זבל ישראלי מזרחי לבן כמו שהיית כל החיים שלך

כן, כי ככה הם רואים אותך,

כל העובדים הסוציאליים האשכנזים המתנשאים -

זבל ישראלי מזרחי לבן!

אם היה לך שכל, היית מבינה איך המערכת המזדיינת שלהם פועלת.

>>>>>>>>>>>>>>>>>

אני לא בז למערכת ולא בז לדמעות

אתם בזים למערכת ולדמעות

איפה אתם הייתם חמש שנים, אה?

אני צריך לספוג צער של אחרים,

כשאף-אחד, לא צריך לספוג, אבל להבין,

צער שלי!

התייחסתם אליי כמו זבל

זרקתם אותי מדלת לדלת

מי בז למערכת ובז לדמעות?

אני לא בז לא למערכת ולא לדמעות,

אבל אני יורק על האופן בו אתם מקדשים אותם

כי המערכת והדמעות לא נתנו כלום לאף-אחד

מלבד כדור בראש, או תלייה, או קפיצה מגובה,

או בליעת כדורי שינה, זונות

אתם, אתם הורגים את האנשים שמבקשים עזרה,

לא אני

בן-זונה, אתה חושב שהשיטה שלך עם המערכת והדמעות טובה?

אם הייתי הולך לפיה, לא הייתי פה,

מזדיין מוצץ זרג מלא איידס,

אני יורק עליך, בן-חרא

מה עושה אותך יותר טוב ממני?

מה עושה את הדרך שלך, ליותר טובה משלי?

איך זה ייתכן, תגיד לי

שהצ'ופצ'יק הזה נכנס לזה,

אז מה נכנס אליו?

מכניסים אותו ככה או ככה?

ככה?

או ככה?

ואם אני אכניס הפוך?

טוב, הכנסתי שלושה,

מה נכנס לאמצעי?

רגע, מה זה האמצעי בכלל?

אני לא יודע מה זה האמצעי!

אני בכלל לא חושב שזה מתאים לילדים,

אפילו אני מסתבך

כבר התלכלכתי נורא!

אני מחזיר את הכול,

תסיים אתה לבד, נמאס לי

מה, אני יודע שאתה לא יכול לסיים לבד

אז תיתן את זה למישהו או מישהי

בכלל למה הבאת את זה,

זה היגיון סיני, אין לנו היגיון סיני

הסינים מבינים בזה,

אני אפילו בתמונה לא יכול,

אז שלושה ממדים?

כי אני לא מבין אם הצ'ופצ'יק נכנס ככה,

או ככה

לך תעשה סדר בכל הבלגאן הזה עכשיו,

אני לא סיני!