הייתי וברחתי

זה גדול! אני אומר לכם, זה גדול! באמת!

השגתי את דיוויד בואי "זיגי סטארדאסט" - בהופעה! בהופעה!

לא חשבתי על זה, נכנסתי לחנות הדיסקים וביקשתי דיוויד בואי, זיגי סטארדאסט,

לא ידעתי ככה הם מוכנים למקהלת המעריצים שרוצים להוקיר את בואי,

היה להם ארגז קטן ליד הקופה מלא רק דיסקים של דיוויד בואי,

היה כתוב עליו "דיוייד בואי" באנגלית.

המוכרת הייתה חמודה כזאת, ילדה, בת עשרים וקצת, עדינה כזאת, ענווה,

אמרה שיש לה את הדיסק בפסקול, והראתה לי לא בארגז, אלא על אחד המדפים.

ראיתי שזה עולה שמונים שקל, אבל זה דיסק כפול, ואמרתי זה טוב - אני לוקח,

ויש לי את דיוויד בהופעה! הו-פ-עה!

היא שאלה אם אני רוצה להאזין לדיסק לפני שאקנה, אבל לא רציתי, זה נראה לי מיותר.

הרי איך אפשר להתאכזב מדיוויד בואי?

איזו מוזיקה, איזה כלים, ספונטני בהופעה, מוזיקה פיצוץ!

>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>

הלכתי קניתי את הכדורים שלי, קלונקס, נא! ועכשיו יש לי קלונקס אחרי שהרוקחים בקופת החולים לא רצו לתת לי.

הם העדיפו את הסדר של הבירוקרטיה, ולא היה אכפת להם שבלי הכדורים אני עלול לאבד את דעתי זמנית.

יש לי בעיות נפשיות, אני לוקח כדורים כבר עשרים שנה, מה זה "אנחנו לא יכולים לתת?" 

חוצפה. אז גמרתי את המכסה שלי לחודש, אבל הייתי צריך, כי אני לא יושב בבית ומייבש את המוח מול הטלוויזיה,

אני עושה דברים, ולפעמים המחשבות יוצאות מגדרם, אז אני צריך כדור.

ונגמר לפני סוף החודש, והם לא רצו לתת עוד. אבא מאוד התעצבן עליהם. אני לא הייתי שם, אבל הוא אמר שצעק עליהם כמו משוגע, ואפילו בעט בכמה מדפים ורהיטים, והם נורא פחדו. ואמרו משהו כמו "לא, זה הנחיות של משרד הבריאות," וכל מיני זבל בירוקרטי אשכנזי מרובע כזה.

אבל הצלחתי להשיג כמה כדורים, נא! היום.

>>>>>>>>>>>>>>>>>>

בבית שלי אין בנות, אנחנו שני גברים בבית, אני ואבא,

ואהיה נחמד לראות בנות בחוץ ובקניון. אני לא יוצא הרבה מהבית.

סתם בנות, או לא סתם, מכל מיני סוגים וגילאים.

צעירות, זקנות, מבוגרות, יפות, פחות יפות, סקסיות, שמרניות, מתלהבות, חכמות, פחות חכמות, כבויות, מתלהבות... 

היה נחמד.

זה מצב של בזיון, של התנוונות

אני לא מרגיש נוח בשיער ראשי שצמח פרא

אני לא מרגיש נוח בזקן הקצר שלי

אבל מצד שני זה חורף, ובחורף זה "קול" להיות שעיר

אבל אולי מחר כבר לא יהיה חורף,

מזג-האוויר מתחלף יותר מהר משאני מספיק להחליף תחתונים

>>>>>>>>>>>>>>>

אני חושב ללכת לבית-זונות רק כדי לראות אם האישה העובדת תאהב אותי

האם היא תיתן לי בונוסים פינוקיים שונים?

האם היא תחייך? אולי אפילו תצחק?

האם היא תקרא לי בכינויי חיבה כמו "מאמי" או "מתוק" או "רב-שגל הורס שכמוך,
אני לא יכולה יותר להכיל את העונג!"

>>>>>>>>>>>>>>

יש לי חיבה לגברים עם אוזניים שעירות

זה אומר שהם לא מנסים למצוא חן במיוחד אל נשים

הם יושבים בבתים שלהם, מפצחים גרעינים, שותים ערק באשכוליות, ומגרבצים

אלו גברים אמיתיים!

הם לא מתאמנים ויש להם כרס ע-נ-קית!

והם אוהבים לאכול הרבה בשר,

אבל הם לא מכינים את הבשר לבד, הם קונים בסטקיות

כי גבר אמיתי לא מכין לעצמו בשר בגריל הקטן בתנור,

של המבורגר או קבב מסכן בתוך מגשית כסף

אלא הוא עושה על האש! מנגל! ומזמין את כל החברים שלו,

וגם את המשפחה שלו, וגם מי שסתם בא לו טוב בעין

אה, והוא שומע מוזיקה יוונית. 

פתאום היא עמדה בפתח המסעדה

כל-כך יפה שהלב מתייפח בבכי

לבושה היטב, ומאופרת היטב, ונראית כמו מלכת סאדו

על אף יופייה הרב, איש לא העז לפנות אליה בדברים,

היא נראתה מסוכנת כמו אהובת השטן

היא בחנה את המסעדה בעיניים מאוד מסעירות,

והמסעדה בחנה אותה בהלמות לב כבדות

ואז היא הלכה בטוחה בעצמה, כשהיא אחזת כלוב מתכת מרובע,

לעבר אחד השולחנות

אם היה אפשר, אם היה שמץ של סיכוי, להתעלם ממחשוף רגליה,

אפשר היה לראות שבכלוב יש איש קטן, עם עיניים בולטות,

מבוהל על עמקי נשמתו, וצורח תחנונים בקולות מצייצים

"שתוק, פיצי," היא צעקה עליו, והניחה את הכלוב על כיסא לידה,

כשהיא יושבת ומחכה לתפריט

התפריט הגיע אליה במהירות מדהימה על-ידי אחד המלצרים הצעירים,

והיא העבירה אצבע שלופה מטופחת על פני התפריט,

ותפחה על מאכל מסוים,

"את זה אני רוצה."

המלצר הלך כמו כושל לעבר המטבח,

והטבחים החלו לעמול במהירות על הכנת המנה

עשן וחום עלו מאשנב המטבח,

וקולות מבוהלים ומהוסים

לבסוף הוגשה על על-ידי מלצר בעל פיק ברכיים,

מנה על צלחת גדולה, ומסביבה סלטים, צנוניות, וירקות ננסיים מטובלים

ארוחה עירומה - הרגע בו רואה כל אחד מה נעוץ בקצה כל מזלג ומזלג

היא אכלה איש קטן, פעור עיניים ופה, מבותר לכל אורכו,

וממולא אורז וצימוקים

היא אכלה כשגופה המושך נע כמגנט לסקסיות טהורה,

ואפשר היה להרגיש את אצבעות רגליה מתקפלות בתאווה

כל הגברים הביטו בה המומי יופי, התפעלות ויראה,

בעוד זיקפה גדולה כלואה אשמה בין רגליהם,

והאיש הקטן בכלוב מיילל בפחד ואימה,

ועיניו מאיימות לצאת מחוריהן.

אתה יודע שאני פלדה מטפטפת מים

לכל אורכה של החרב

שתשסף את גרונך

>>>>>>>>>>>>>>>

אתה מבין שאני מעוניינת אך ורק ב - XXX שלך

ולא אכפת כלל ממך, מה יהיה איתך, ועם מי תתעורר מחר

>>>>>>>>>>>>>>>>

אתה מבין שהבני-זונות עושים איתי עסקאות,

כל לילה, כל שעה,

ואני נדפקת מרוב כוונות טובות,

ומשתינה דם

אבל אני חושבת שאני מקריבה בשבילך,

וגם אם תבגוד בי - לא נורא

>>>>>>>>>>>>>>>>>

אתה יודע שזו צורת יחסים מורכבת,

בין עגבנייה למלפפון

ומהסלט הזה אפשר להכין חומר דליק,

אז תבעיר אותי, בייבי

>>>>>>>>>>>>>>>

איש על חרבו יפול,

ולא כי אתה כזה חכם,

אלא כי העולם חכם ממך

ומטבעות שחוקות יש להן ערך כמו שטרות שמנים,

כש-כל הרכבת עומדת מולך צוהלת, 

והשכל שלך בתחתונים

>>>>>>>>>>>>>>>

אל תבגוד בי, כי אני לא אבגוד בך

אל תזלזל בכוחה של אישה פגועה

יום יבוא ואולי תדע את מערכת הכוחות ששלטו בכיפה

>>>>>>>>>>>>>>>

נשברו לך השיניים כי אתה אוכל ברזל,

ונשבר לי הזין כי אתה לא משתמש בראש

ואם ניקח את השניים ונעשה אחד שלוש,

תבין שבפלדה הזו אי-אפשר לנגוס,

ובראש הזה אי-אפשר להשתמש

>>>>>>>>>>>>>>>>

כי חצאי עולם לא התאחו ביד צחורה,

ונשבר הזין מ-כל האפלה הגדולה

על ערש דווי ניפול שנינו,

על משטח הקבר

>>>>>>>>>>>>>>>>

זו לא המולה גדולה.

אני מתקשר אליה בול בחצות

"בדיוק נהפכתי לדלעת," היא אמרה וצחקה,

"מה אתה עושה בשעה כזאת?"

רק התחלתי את הלילה, אמרתי,

ישנתי כל היום

"פרפר לילה אתה, אה?" היא אמרה

אני מרגיש מבואס שאת לא שמה עליי זין, אמרתי לה

"לא נורא," היא אמרה, "אני לא שמה זין על אף-אחד,

או אולי אני שמה זין על כולם,

תלוי באיזו צורת ביטוי אתה משתמש."

את לא שמה עליי קצוץ, אמרתי

"אני כן שמה עליך קצוץ!" היא אמרה,

ושנינו צחקנו מהבדיחה שלה

"עדיין כואבת לך האוזן?" היא שאלה

קצת, אמרתי

"זה יעבור עד מחר," היא אמרה,

"בינתיים תחלום אותי עושה איתך אהבה,"

לא נראה לי שאני אשן, אמרתי

"אה, כן. אמרת שישנת כל היום.

אז תשחק בפיפי ותחשוב עליי."

טוב, אמרתי

"היי, תהיה שמח," היא אמרה

אני שמח, אמרתי

"שקרן!" היא אמרה,

"אתה תמיד משקר אותי, אי-אפשר להאמין למילה מהפה שלך!"

מצטער, אמרתי

"לא נורא," היא אמרה,

"אני אמצא את הזמן לחנך אותך,"

טוב, אני עייף, מאמי. נדבר מחר?

"תקרא לי גבירתי."

גבירתי.

"טוב, נדבר מחר. אני חייבת לאלף אותך,

אבל אין לי זמן."

אני בטוח שתמצאי את הזמן, גבירתי

"כן, זה נכון... ביי."