הייתי וברחתי

מציצים שעוני קסיו מתוך השובך

הנאה גדולה של ים זמן לתוך הלילה

אני מדבר רגיש, נואם על כביש אספלט

יש לך שעון יד קסיו, הוא מדבר את השעה הרבה

אני מדבר איתך כל היום וכל הלילה,

אתה לא שומע

אולי אגיע הזמן לפקוח את האוזניים

אני מדבר הרבה כמה קשה לי,

לא נותרה מילה בפי

הם שרים כל הדרך אל המוות,

מקהלת העיוורים-אילמים-חירשים של מעלה

אני שוכח מה השעה

יש לי חמה יום, לבנה לילה,

בתוך הבדידות התהומית שלי.

ילדים קטנים רבים על אבנים

יהלומים יקרים הם בסך-הכול אבנים

שימורים על האמבטיה, קצף חודר

ארגזים של זיכרונות צפים בכיור

ילדה קטנה סופרת גפרורים,

אסור לה לטעות

על הקולב במסדרון מחכה החגורה.

>>>>>>>

שני פמוטים כסופים מחכים על אדן החלון

יונה בודדה מלקטת שאריות לחם רטוב

ארגז מצעים מוסט וחושף שיפעת ספרים,

יש אומרים שהם נכתבו בדם, יזע ודמעות.

>>>>>>>

קולב בלי לדעת מה יהיו עוצמת המכות

גפרורים עם ראשים אדומים, ורודים, ירוקים

המים העומדים מכלים אלבומי תמונות בכיור

פנים מחייכות, בוהות, עיניים עצובות, פה פעור

הגשם ישטוף את הכול, דבר לא יישאר

אני מגלגל את המקל על קצות אצבעותיי,

ונוקש בקירות

סוגר את התריסים ויוצא מהדלת

איש לא ייכנס כאן אם תהיה אפשרות.

היא אחת הנשים הכי יפות של המוזיקה. לא בגלל שהיא באמת כל-כך יפה, למרות שהיא כן, אלא בגלל שיש לה יופי שמעיד על קוקטייל של אבות ואימהות מגוונים שונים של החברה העולמית. לא ככה? כמה שדורות הקודמים היו יותר רחוקים בקשר דם, כולל הסבים, סבתות והורים, הילדים שלהם יוצאים יותר יפים ויותר מרתקים. בקשר לשכל, אני חושב שהשכל בסדר, או לפחות אין בעיות בחשיבה .

נראה שהטמיעו בקליפ הזה, חוץ מהזמרת היפה, קטעים משני סרטים. סרט על החברה השמרנית של אנגליה נראה לי, לפני משהו כמו 200 שנה. וסרט על תקופה של לפני 100 שנה (למרות המצלמה הדיגיטלית) שמצולם בצבעים עזים שהשולט הוא כתום, צבעים עליזים ופראיים. וכל המציאות שם מבחינת המצלמה נראית כמו תיאטרון או כמו מבעד עיניי זאטוט/ה. 

הקליפ השלם מאיר את השיר באור יותר דרמטי משאני ראיתי אותו. אחלה שיר, אבל הוא סיפר את הסיפור שאני המצאתי, ולא את זה. בכל זאת זה סיפור יפה.

>>>>>

7 אפ זורם שם מההרים, אל תשתה

יש קוקה-קולה של פעם בתוך גביעי פרחים.

אתה מדבר איתי כמה טוב לי

אבל לא טוב לי, לא

כי אתה בא לי וחונק אותי

ואין לי עצבים לשיבושים שלך

אתמול בערב היה יפה

נהניתי מהשמש בחצות הלילה

וכולם היו שמחים וידעו לדבר,

דיברתי כמו משורר

והיה לי זמן לכל הטענות והמענות,

וגם היה לי זמן לכל התשובות והפתרונות

ואחר-כך ישנתי כמו תינוק עם עיניים פקוחות

כי ראיתי הכול, ראיתי הכול

בלי לראות, גם בלי לשמוע

את כל החלומות בסל קניות עם פירות

פירות, לא פרות

בריכה, לא ברכה.

מדבר, מדבר, מדבר,

תפסיק כבר לדבר ותעשה משהו עם עצמך

כל הזמן דינג-דונג, דינג-דונג

עכבישים יורדים כבר מהקירות

אפילו הפה בוער מרוב שתייה

אהבות לא יחוללו לך כמו רקדניות בטן

אין לך זמן לאהוב על באמת, כי אתה מאוד עסוק

הנה נפתח צוהר, היכנס פה

החיים זה לא מנגל, ים ופיצוחים מול כדורגל

המוחות הגדולים לא היו כבולים לדפוסי מחשבה

הם למדו לזהות הזדמנות בכל דבר קטן,

ושום-דבר לא היה מובן מאליו

יש כבישים רצועות לכל אורך ההיסטוריה והעולם

וכולם דוהרים עליהם עד שמתים

מה יש לך לעשות כאן חוץ מלהגשים את עצמך?

לא תרצה לחיות עמו עבד בתקופת החיים שלך

פתח צוהר קטן, ועוד אחד, ועוד אחד,

עד שהעולם ייפרם לאורך ולרוחב

וכל דבר יהיה וואו, כי לא ראית אותו קודם

אל תפחד אם זה יכאב, אל תפחד מהתחושה כאילו אתה משתגע,

ארבעים שנה במדבר זה לא צחוק.

אז הלכתי למקסיקו

לא שבאמת הלכתי, נסעתי

לא ממש רק נסעתי, יותר נכון טסתי

באווירון

מטוס

לא שזה אכפת למישהו, אבל זה אכפת לי

כי לא ממש טסתי למקסיקו

גם לא נסעתי,

וגם לא הלכתי

ראיתי רק בתמונות

אבל זה כאילו הייתי שם, לא?

באיזה מובן.