RSS: לקטעים
לתגובות
<<
מאי 2017
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2017
בן-אדם
הבית עף פעמיים ואולי אף יותר
הבית קפץ פעמיים על רגל אחת,
ואולי אף יותר
המדינה אמרה שאנחנו נכס תרבותי זניח,
ואף יותר
הגג נמחק פעמיים ואף יותר
כשהוא שתה את הבקרדי בריזר,
את הוודקה, הערק
כשהוא הקיא אצלי באסלה
כשהוא ניגב את הפה עם המגבת,
במריחות של טחינה
כשהוא ישב שעות מול הטלוויזיה
אולי הייתה דרך לצאת,
אבל אף-אחד לא ראה
אולי היה מי שראה, אבל לא אמר
ואם היה אומר, היינו שומעים?
ויותר מזה, היינו מקשיבים?
מה כבר אפשר לצפות באמת,
ממשפחה מזרחית חסרת אמצעים,
ששניים בה לוקים בנפשם
ברור שזה מקרה אבוד,
יש פה הרבה... טיפשות, בערות,
חוסר יכולת... לחשוב
הבן-אדם קורא ספר,
אבל לא מבין מה כתוב
הבן-אדם יכול בקלות להגיד מה כתוב,
אבל לא ליישם
הבן-אדם יכול לישון ולשכוח,
להתאהב ולבוז, באהבת שוטים ריקה
הבן-אדם יכול לגרור יום ועוד יום...
ועוד יום אחד, כשאימא שלו מייחלת למותה בחלום,
וקוראת לאימה שתיקח אותה מכאן
הבן-אדם יכול להיות סתם... כי מה הוא בן-אדם
אפילו חיה וצמח יש להם יותר משמעות ותכלית,
הבן-אדם פשוט קיים, לטוב ולרע.
| |
עובד סוציאלי
"שלום, אני עובד סוציאלי,"
- שלום, עובד סוציאלי!
"שלום,"
- אנחנו אוהבים אותך, עובד סוציאלי!
"תודה,"
- באת לעזור?
"לעזור? לא, לא, לא...
עובדים סוציאלים לא עוזרים,"
- אז בשביל מה באת?
"רק לשבת קצת,"
- למה?
"כי משלמים לי על זה,"
- טוב, תשב,
"אפשר לדבר קצת,
כדי שייראה כאילו אני עושה משהו,"
- טוב, על מה נדבר?
"מה דעתך על מזג האוויר?"
- נעים
"כן, גם אני חושב,"
- להכין לך משהו?
"כן, תכיני לי תה,
קשה סתם לשבת ולא לעשות כלום,"
- הנה התה,
"תודה,"
- העבודה שלך קשה, אה?
"כן, כל הזמן לשבת...
קשה מאוד,"
- אתה יכול לעמוד!
"כן, אני חושב שאני אעמוד קצת,
לשחרר את הדם,"
- אז מה, אתה עומד?
"כן..."
- מה דעתך על לקפוץ לי?
| |
האירועים
האירועים עברו את גבול הטעם הטוב
הוא יושב בפינה ומלקק גלידה
היא אומרת לו -
"אתה לא רואה שאתה בדיחה?"
לדעתי כולם בדיחה... הוא ממלמל,
וממשיך ללקלק את הגלידה
"אני קמה בבוקר, יש לי משרד,
ומזכירה שעוזרת לי להתארגן
אני עושה עסקים בסין,
גם בקהיר, גם בברזיל
עסקים בינלאומיים של
ידע, השכלה, ממון, מזון, טכנולוגיה
יש הרבה כמוני, אבל אני עושה את העבודה"
תבורכי, לי לא הייתה ההזדמנות הזאת
לא בגלל שאני פחות טוב,
אלא כי לא נתנו לי צ'אנס
ולא רק זה, גם דאגו מאוד להוריד אותי לאדמה
עם האפשרויות שיש לי, נותר לי,
או לכתוב "שטויות", או לבהות בטלוויזיה כל היום והלילה
לפחות אני עושה משהו, גם למען עצמי,
וגם את עושה, כל אחד ואחת מה שהוא יכול
האם אני צריך לבטל אותי כי המשחק שלי שונה משלך?
העולם רחב, יש אנשים נרקומנים בעולם שברגע זה
בוהים בשפיץ של נעל ומחכים שהבלדר יבוא,
או שיהיה להם מספיק כסף
אין להם מספיק שכל אפילו לנגב את התחת
אז אל תדברי איתי על החברה הגבוהה,
כי גם אני יכולתי לגמור בקלות נרקומן,
ומבחינתי מה שאני עושה הוא הצלחה, לא כישלון,
אם מביאים בחשבון את נסיבות חיי.
| |
ארמונות
ארמונות בתפארת ארמון מוזנח בתוך ארון,
של בגדים מוטלים בערימה ויוצרים ארמון מוזר של בגדים
לנצח נישאר יחד ולא ניפרד,
כי בשיר אפשר לעשות קסמים
באיזו צורה זה מצחיק, כי זה לא באמת,
אבל האשלייה מכשפת שזה אמת והם שרים יחד,
שירי אהבה זה לזו בהם הם אומרים ואומרות,
אוהבת, אוהב, אוהבת...
והוא בכלל כבר מת
אני משתגע אחרייך כמו כלב במלונה,
קשור בשלשלאות לפינה קטנה
אני לא יכול לברוח, אני לא יכול לרוץ,
כל הנופים לא מדברים אליי, איפה אני עכשיו
אני מוטל עייף ושיכור על מיטה סתורה ביום חם ומהביל,
ואין טיפת נחמה לנשמתי הצמאה,
רק טיפה ועוד טיפה של שיכר מהקנקן הטוב
את עושה לי טוב כשאת אוהבת אותי כל-כך
ובבוקר סתווי ואולי אביבי,
אני קם לחלץ עצמות
והירח בוהק בתפארת הבוקר,
שוקע ללא זוהר, מי היו האוהבים שהוא ניחם
ובארגז הכלים יושבים ילדים קטנים,
שעושים גם הם ארמונות, אבל לא כל-כך יפים
יש שם בובות פלסטיק עם סלים ותרמילים,
ואיזה חייל ירוק שעומד ומשקיף על הנוף
זה היה לילה נהדר,
ואת לא יודעת למה
את לא יודעת למה הכול היה כל-כך לא מובן,
אבל אני יודע שהיקום עושה טריקים
כל דבר קטן ובלתי צפוי שקרה,
כמו בלבל אותך איך זה קרה
ורק אני חייכתי לחכמת היקום ותפארתו,
ואמרתי לך ללא מילים שפשוט תני לדברים להיות
לא ידוע למה זה ככה, לא ידוע איך וכמה וכיצד,
אבל זה נכון וטוב כשהדברים קורים כשהם קורים והם טובים,
כמו טיפות דבש שמעלות עונג לאורך הגוף.
| |
לא קיים?
הם לא מבינים דברים כאלה,
וזה מעציב אותי מאוד
גם אני לא מבין דברים כאלה,
אבל לפחות אני מנסה להבין,
אני לא אומר שהם לא קיימים
אבל הם אומרים שהם לא קיימים כי הם לא מבינים,
כאילו מה שהם לא יכולים לחשוב עליו לא קיים
זה לא שהם לא יכולים לחשוב עליו,
הם פשוט לא רוצים,
זה כואב להם במוח,
אז הם אומרים שהדברים לא קיימים
אבל אני יודע שהם קיימים,
ובאמת אני לא צריך הוכחות שהם קיימים
יש הרבה דברים שקיימים, ואין הוכחות שהם קיימים
גם נמלה יכולה לטעון שטלוויזיה לא קיימת,
כי היא לא יכולה לחשוב על דבר כזה,
זה לא אומר שזה לא קיים
הרי אני יודע שזה קיים
אפילו אם נמלה תטייל על צג טלוויזיה דלוקה,
היא עדיין תטען שזה לא קיים
כי היא לא תבין מה זה,
אה.
| |
סיפור שלא כתבתי אתם רוצים שאני אכתוב לכם סיפור? יש לי דברים יותר חשובים לעשות מאשר לכתוב לכם סיפור. במקום לכתוב לכם סיפור אני יכול להקשיב לרדיו, כמו שאני עושה עכשיו. אני מקשיב עכשיו לרדיו, אני לא כותב לכם סיפור, למה שאני אכתוב לכם סיפור, למה מי אתם? בטח אם אני אכתוב לכם סיפור, תיתנו לי מן תגובה כזאת לא מובנת בשביל לבלבל אותי, זה טריק חביב על מפגרים, אבל אני לא אכתוב לכם סיפור. למה? ככה, לא בא לי. לא מתחשק לי. לא רוצה לכתוב לכם סיפור, מי אתם בכלל? אתם מנגבים את התחת בדיוק כמוני עם האצבעות ונייר טואלט מ-כל החרא שלכם. למה אתם לא כותבים סיפור, קשה לכם? אז גם אני לא אכתוב. כאילו המילים שלכם עשויות זהב, ואסור לבזבז אותן. כאילו כל מילה שלכם לוקחת ממכם משהו. זה בסך הכול לחבר אותיות למילים ולמשפטים, על מי אתם עובדים? וזה לא עולה לכם כלום, כ'ולה ללחוץ על מקשים במקלדת. אז למה אתם לא כותבים? אתם ממציאים לעצמכם כל מיני תירוצים. תירוצים יש כמו ים, אבל בסופו של דבר אתם לא כותבים, אז מה אתם שווים, למה שאני אכתוב לכם? פלצנים. במקום זה אני אשב עם החברה המהממת שלי במכונית האדומה הפתוחה שלי, ואחצה את המדינה עם תיק מלא כסף שעשיתי מעסק הלובסטרים שפתחתי. ואשמע רדיו. עם הקריין החביב עליי, תומר מולוידזון, ככה קוראים לו, ואני לא אחזור על השם, כי זה שם שוודי לא ניתן להיגוי או לקריאה, והפירוש שלו זה טוחן קמח. ככה נאמר לי. אני אני אשב ואשמע את טוחן הקמח שמשמיע שירים, ולא אכתוב לכם סיפור, ואתם תמשיכו לא לכתוב, כמו אילמים. אל תמציאו תירוצים למה אתם לא כותבים, אתם עצלנים, עצ-ל-נים! זה לא עולה לכם כלום, חוץ מזמן וקצת מאמץ של המוח. זמן יש לכם, אל תגידו שלא, לראות טלוויזיה שעה-שעתיים אתם יכולים, אז ממה אתם פוחדים? לאמץ את המוח. "אוי, אלוהים, אני אצטרך לחשוב, איך אני אעשה את זה?" כן, לא כל אחד יכול לחשוב, רק חכמים. יש אנשים שאין להם מספיק שכל לכתוב. מה לעשות, זו לא אשמתם. הם כמו עדר, חושבים מה שאומרים להם לחשוב, ועושים מה שאומרים להם לעשות. אבל ליצור משהו יש מאין? בלי תוכנית פעולה, בלי הנחיות, בחופש גמור? לא, זה יותר מדי, אסור חופש, הם עבדים, כבשים, לא יודעים מה זה חופש. אז לכן אני לא אכתוב לכם סיפור, אני רק אשב לי פה ואקשיב לרדיו, לטוחן הקמח, כן. זה יותר טוב מ-כל דבר אחר. ובינתיים אני אגיד לכם שאני לא רוצה לכתוב לכם סיפור, ואני באמת לא אכתוב. למה? ככה. לא חייב לכם כלום. תעשו נוד, לא אכפת לי. אני בסוטול שלי, סופר פעמונים. ותנגבו טוב-טוב את התחת אחרי שאתם מחרבנים, אה? שהרקטום שלכם יהיה מצוחצח. כמו שהרקטום שלי מצוחצח, הרקטום שלי כל-כך מצוחצח, שאפשר לאכול ממנו. חחח... לא, זו לא הצעה. על מה אתם חושבים, פושטקים? אני לא אתן לכם לאכול מהרקטום שלי, לא! לא! אין סיכוי, תפסיקו לנסות לשכנע אותי! טוב, אם אתם כל-כך חמים עליי, אתם יכולים לעשות עליי ביד. אבל אל תגמרו מהר, תאריכו את התענוג. תשפשפו אותו טוב, תשפשפו. חחח...
| |
איפה את עובדת, במספרה?
האם החתול שלך רעב?
יש לך כסף לקנות יותר מלחם וגבינה?
איזה שירים את שומעת לפני השינה?
היה לך אהוב, מה נהיה אתו?
איפה הילדים שלך?
| |
לדף הבא
דפים:
| |