הייתי וברחתי

ירדתי מההר למוטל "ראשונים" בבקעה

הנחתי את התרמיל עם הרצועה הקרועה על המיטה המסריחה של עמית

רציתי לדבר איתו, אבל לא הצלחתי לפתוח את הפה

הוא קם וניגש לארון המתכת, ומזג וויסקי מתוך בקבוק זכוכית,

לתוך כוס פלסטיק חד-פעמית

הוא לגם בלי להציע לי

ראיתי קופסת סיגריות מרלבורו לייט מוטלת על המיטה,

בתוכה היה גם מצית אוטומטי

הצתתי סיגריה

הוא לגם מהמשקה והביט עליי במלוכסן,

אני הבטתי על הציורים שלו שהיו מודבקים בדבק סלוטייפ על הקירות מעל המיטה שלו

זיהיתי את מיטל באחד הציורים,

מיטל שעלתה על מוקש ואיבדה רגל

בציור היו לה שני רגליים

אמרתי לו שלא משנה מה הוא חושב,

אבל אני לא דחפתי את אלון לתהום

הוא גיחך ואמר "אני יודע,"

ואז אמר "זו הייתה תאונה מכוונת,"

הבנתי את הרמז ולא אמרתי דבר

יצאתי משם, ולא התראנו שוב

כמה שבועות מאוחר יותר שמעתי שהוא איבד את הבלמים על הרכב,

נכנס בעץ ומת במקום

לא הופתעתי.

הוא מרביץ לי, אימא!

אימא באה מיד, להגן על בנה העולל

היא קוראת לו אפרוח וגוזל,

ואומרת שעם החיתול הוא הולך כמו ברווז.

תרמיל קטן של אפונים,

ובתוכו כמה אפונים,

ואפון אחד בודד,

כי אפונים לא מדברים זה עם זה

בקפה היה משהו שבלעתי

פעם היה שם עקרב בגודל קרצייה

הרגשתי שאני עומד להקיא,

אבל הרגעתי את עצמי, נשמתי,

וזה עבר

בקירות אין כלום, מלבד כמה תמונות,

קולב ומזגן תלוי,

ותשמישי קדושה.