יום ראשון-
היום קמתי בבוקר ונסעתי באוטובוס ותפסתי טרמפ בשביל ללמד מחשבים
זה אולי נשמע משעמם
אבל אני אומרת תודה על כל יום רגיל שבו לא קרה כלום
יום שבו לא שומעים אזעקה
יום שמנצלים אותו ועןשים משהו משמעותי
יום שבו לא מרגישים ביזבוז זמן וריקנות.
אני חייבת למצוא עבודה שהיא כל יום
אחרת אתעסק כל הזמן במחשבות.
קשה לי לפעמים לחזור לבית ריק
אני נזכרת בכל מה שקרה (פוסט קודם)
הדבר הכי מוזר שקרה לי בחיים
והכי מביך...
בשנה הבאה אני כנראה אלמד
משהו חיובי לחשוב עליו
אבל אם לא אמצא בזה עבודה אולי כל הלימודי תעודה יהיו מיותרים
וזה סתם עוד תעודה שתעלה אבק על המדף.
יום שלישי בשבוע שעבר-
הלכתי למליאת השלושים יום לבית הכנסת הגדול
לכבוד שלושת הנערים שנחטפו
הלכתי באותן יום להלוויה של חייל בהר הרצל בפעם הראשונה בחיים
המשפחה שלי לא אוהבת ללכת להלוויות (של מי כן?)
עם ישראל חזק ומאוחד.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
