זה היה יום שרבי מאוד. ליון נכנס דרך הכניסה הסודית והתהלך עד סוף המסדרון ופנה ימינה לחדד המכונות.

"רובי" אמר ליון "בוס" "רובי, רובי, רובי תקשיב אתה פשוט עובד מצוין אז החלטתי לתת לך מתנה" אמר ליון והביא לרובי קופסא לבנה קטנה.

רובי עמד לפתוח את הקופסא עד שליון תפס את ידו "רובי חכה אני רוצה שהפתעה תהיה באמת הפתעה אז תפתח את הקופסא בשעה חמש בערב טוב?"  "כן בוס" אמר רובי והצדיע לו "יופי" אמר ליון ויצא מהחדר.

"הראשון אצלי עכשיו לשני" מילמל לו ליון והתקדם במסדרון לעבר חדר המחשבים או בשמו השני חדר הבכרה.

"מארק" אמר ליון "קח את זה לאות תוד על קח שאתה שומר על הארגון הזה" אמר ליון ושם את הקופסא הלבנה השניה בשולחן "תפתח אותה בשעה חמש בערב טוב?" "ממממ" אמר מארק וליון תירגם זאת לכן.

ליון הגיע לחדרו של ג'ון וכשפתח אותה ג'ון קם מהמיטה ואמר "ליון" ואז אחרי שתי שניות ג'ון נראה כועס מאוד "אני יודע הכל ליון" אמר ג'ון ביינתים ליון לחץ על טיימר בקופסא לשעה חמש ושם אותה על השולחן "למה אתה מתכוון?" שאל ליון "אתה עובד עם קורפן" אמר ג'ון "אני..." גימגם ליון ואז אמר "טוב אין לי מה להסתיר צודק אני עובד עם קורפן" ליון הרים את ידיו ושכב על הריצפה "ליון" אמר ג'ון שוב "אני ליון אני..." ואז צילצול הפעמון הגדול קטע אותו.

ליון קם "השעה חמש" הוא אמר "מה?" תעה ג'ון "זהו תגיד להתראות לחברים שלך" אמר ליון "מה עשית להם?" צעק ג'ון ואז שגמר את המשפט צרחות נשמעו מכל החדרים "אהההההההה".

"יפה עכשיו אני אהיה בלתי מנוצח" צעק ליון וצחוק גדול ורשע יצא מפיו "לא" אמר ג'ון ורץ לעבר ליון "עכשיו רק אתה נשארת" אמר ליון הוא הרים את ידו והוציא עכביש מכני קטן מהכיס שבחליפתו ושם אותו על הקרקע.

העכביש הלך על הקרקע ואז שג'ון רץ העכביש עלה עליו ואחרי שתי שניות ג'ון צעק מכאב "אההההההה" ונפל על הריצפה "זהו אחרון עכשיו הגיע הזמן להתחיל את שינוי הצורה!!" צעק ליון וצחק צחוק מרושע ביינתים שכל הארגון התמלא בצעקות כאב של האנשים שעליהם העכבישים.