אני בהחלט הגעתי לשפל 

שום דבר אבל שום דבר לא משמח אותי 

מעודד אותי

גורם לי לצפות ולחכות לו

פשוט כלום

אני בשפל

בשביל להרגיש רגש מסוים אני שותה

בחיים לא הגעתי למצב שיש לי אלכוהול בחדר למקרה חירום

אבל הגעתי לזה

ואני תוהה לעצמי מי אני ולאן הילדה הסבירה שהייתה פה לפני כמה שנים נעלמה

כי זו לא אני מזמן לא אני

אני לא יודעת מי אני 

פעם חשבתי שאני דיכאונית ואומללה אבל ממש לא מסתבר שהייתי בסדר גמור פעם 

עכשיו אני דיכאונית אומללה

השתחררתי לפני שנתיים

לא עשיתי כלום עם עצמי חוץ מלעלות 20 קילו

אין לי חשק ללמוד או לעשות עם עצמי משהו בא לי פשוט לשבת בחדר ולשתות עד שאני אשכח הכל

זה די מדכא :)