Camden's Minds

האם כדאי לספר כל דבר אבל כל דבר לזה שאתה חולק איתו את חייך?

גם במחיר שהוא יפגע, או לא יבין כי הדעות שלו שונות..אני ליברלית יותר ואמות המוסר שלי שונות כמעט לחלוטין משלו..

אנחנו מבינים זה את זו , תומכים ומעריכים האחד את השנייה..ונותנים מרחב אישי זה לזו..מן הסתם כי אנחנו שונים אבל תומכים..

וחוץ מזה,האם זה כל כך נורא שאשמור דברים מסויימים רק לעצמי? שיהיו רק שלי?? גם אם מדובר בחברתם של בני אדם ששונים לחלוטין ממה שהוא מכיר ורוצה להיות..

האם זה בסדר,כל עוד שיש לי גבולות ברורים משלי מה כן ומה לא..למרות שבעיני אחרים אני לא בסדר?

אני רוצה להאמין שעל אף הסודות שלי,המעידות שלי והבחירות/החלטות שלפעמים לא הכי נכונות..אני עדיין אדם טוב ומצפוני..אבל גם קצת אנוכית כי קשה לי לוותר על הסודות שלי ועל האני שלי..

נראה לי שעניתי לעצמי..וזה שיש לי מצפון שקצת מייסר-זה כבר טוב כי כך אשתדל לא לפגוע וגם לא הכי לוותר...

מוריסי שר " אני אנושי וזקוק לאהבה כמו כולם" כך גם אני,אנושית וזקוקה לאהבה..ויש הרבה סוגים של אהבה..כנראה שחלקן מסוג הסוד.