הכי מעצבנות אותי ההזדמנויות שמתפספסות...
אתה מכיר אדם הכל זורם והכל טוב ואז איכשהו משהו תמיד חייב להתפקשש או לא לצאת, או לא לזרום או מה שזה לא יהיה... קיצר, זה תמיד קורה לי. אז נעים להכיר כולם.
אני מניח שזה לא ישנה הרבה אם אני אגיד שאני לא זוכר את עצמי לא לבד.
זה ישמע מגעיל, שובניסטי ועוד דברים אחרים, אבל זאת לא המטרה ואני לא מתכוון לזה, אבל אם לא קשר אז, שלפחות יהיה משהו ללילה אחד או שניים...
כמה שהייתי רוצה אפילו לכמה שעות - פשוט לא להרגיש את הבדידות הנוראית הזאת, להתמודד עם החרא הרפואי שיש לי אני מתמודד בדרך לא דרך אבל זה כבר סוג של קטן עליי, יותר קשה לי לדעת שאני אהיה בודד עד יומי האחרון ולא הייתה לי אפילו הזדמנות לשנות את זה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
