משהו בתחושה של היום לא מרגיש נכון. הקאתי דם באמצע הלילה. לא ממש הצלחתי להירדם כל הגוף כואב לי. תחושת דיכאון אופפת אותי. לא יודע להסביר את זה. לא יודע למה לעזאזל הכל חייב להיות חמקמק בין אצבעותיי. למה שום דבר לא יכול לקרות בצורה חלקה. אין לי עוד הרבה זמן. באמת שאני רוצה להרגיש אהבה.... להתאהב. אפילו התחלתי לחשוב בצורה לא מוסרית כבר... אני כזה פתטי. חשבתי שאני לא אאבד מהכבוד שלי כאשר האגיע לקו הסיום ואני אוטוטו מרגיש לפני קו הסיום.
אני רוצה לצאת לדייט. באמת רוצה לדייט. כבר המון זמן שלא יצאתי לדייט. המון המון זמן... אני לא מבקש יותר מזה...
אני לא מבקש משהו שהוא בלתי אפשרי{ מקווה} . אני רק רוצה לצאת לדייט ואולי בסיום הדייט לתת נשיקה לאותה אחת שביליתי עמה. אני רוצה להרגיש כאילו יש מישהו בעולם שאוהב אותי... כאילו מישהו בעולם שרואה בי בתור פונקציה למשהו זוגי. לעזאזל...
כואבות לי הרגליים מאתמול - טחנתי את עצמי בריצה.
אני לא כזה מיוחד.... אני עומד למות. מה מיוחד לעזאזל בזה?!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
