בלי מסכות

I really don't know where will i go when the thunder srikes and leave no one behinds

אני לא מבקש הרבה, אף פעם לא ביקשתי כלום, רק לאחרונה התחלתי לעמוד על שלי ולרצות דברים והרגע שהכי מעורר ומעיף לך כאפה זה הרגע שאתה מבין גם כאשר אתה רוצה משהו - הוא לא קורה. וזה לא רק שהוא לא קורה או מתגשם הוא על הדרך גם הורס כל דבר אחר הנקרה בדרכו. ואולי אתה מרגיש דרמטי משהו , ואולי הדמעות מחכות למחיאות כפיים לאחר שיזלגו החוצה מן הנשמה שלך לתור בור התהום הללא תחתית שבו אתה לכוד.  ואתה צועק, ומקווה שיום אחד אולי מישהו ישמע מבין חומות הבידוד. ואתה מנסה לטפס  למעלה על הקירות התלולים והחלקים, באמת מנסה, באמצעות הציפורניים , השיניים הרגליים ומה לא. כולך נופל עד זוב דם, מאבד מחושיך, מתערפל משהו, מרגיש במסיבת סטלה רק בלי הסם שמפיג את הכאב. מרגיש כאילו כל העולם נוחת עליך ומתרסק. מתקשה לנשום. מתקשה להכניס אוויר ולהוציא את הרעל שמתחפר עמוק עמוק בפנים. אתה באמת רוצה להתכרבל עם מישהי, לאהוב מישהי, למה אתה לעזאזל כל כך מפחד לומר שאתה רוצה את זה? למה אתה לא יודע להתנהל מול אנשים בכלל ומול נשים בפרט, למה הכל אצלך חייב להיות כל כך לא זורם, ואתה מנסה לזרום אבל אתה לא מצליח. אתה כבד, וזה לא משנה שאתה שוקל 51 קילו אתה כבד יותר מכל אדם אחר שיצאל י להכיר. ואתה שואל את עצמך בעודך כלוא בתוך כלא המחשבות, מי תרצה אותך, מי תרצה משהו שהוא פגום, משהו שיש לו תאריך תפוגה קרוב, משהו שעוד שנייה כבר לא יהיה בו שימוש וייזרק לפח, משהו שאוטוטו ייקבר... ואולי זה אגואיסטי מצידך לרצות לאהוב כאשר אתה יודע שנותר לך לא הרבה...

היו לך פעם חלומות, להיות רופא, לטייל בעולם, ללמוד אומנויות לחימה, לפתח שיטת טיפול המטפלת בנפגעי אונס ותקיפות מיניות באמצעות אומנויות לחימה וריקוד, היו לך ממש שאיפות ואמביציות גדולות. היום אתה נראה כנמלה לעומת צל המשאלות.  אתה רוצה לבלות לילה בים עם מישהי שאותה תאהב, רוצה פשוט להסתובב איתה על החול הקר ואולי להיכנס למים החמים ביחד, ואם המצב יהיה רומנטי מספיק אז אולי ליל תשוקה בסמוך למלח דמעות השמחה והרגשות הגועשים. ואולי תוכל לומר לה שאתה אוהב אותה. אתה מתעורר מכאב משתק, שוב מקיא דם, שוב פעם בית חולים, פלאשבקים מבזיקים ומרצדים מול העיניים, מרגיש כאילו ציידי פפארצי צדים אותך. אתה רוצה לבכות ולהתפרק על כתפה של מישהי, קשה לך עם גברים, קשה לך עם אנשים, ואולי אתה רגיש יתר על המידה לעולם הזה ללא שום יכולת לווסת את ווליום הרגשות ואת ווליום הפרסומות המעצבנות של האנשים. ואולי לפעמים בדיוק כשכואב זה מזכיר לך עד כמה פתטי אתה. אולי אתה חושב שיש בך דברים מסוימים שבסופו של דבר אולי לא נמצאים שם.

אז איך זה מרגיש למות?

מהרהר בשאלה זאת. לא ממש יודע לפתור את החידה אבל אתה יודע שזה יקרה, מנסה להתכונן ולהכין את עצמך עד כמה שתוכל. אתה לא בנאדם דכאוני וא עצוב בדרך כלל, אתה בודד, זה מה שאתה בודד. באמת בודד. בתמים בודד.

אתה רוצה שמשהו טוב יקרה היום, רוצה כל כך ערב או יום או לילה בלתי נשכחים שתוכל להיזכר בהם גם בזמנים הקשים שעתידים לבוא...

אתה רואה שיראו אותך כמות שאתה...

אתה מפחד.