אני אסביר את עצמי.

יש שתי דרכים להסתכל על קסם -

1. מעשה על טבעי, יכולת להתגבר על חוקי הטבע.

2. אשלייה, אחיזת עיניים, ניצול של מוגבלות החושים שלנו בשביל ליצור מצב שמטעה את המח והתודעה שלנו לחשוב שמשהו על טבעי מתרחש מול עינינו. ובכל זאת, במהלך הקסם אנחנו מודעים לעובדה שאין שום דבר על טבעי מולנו.

ברירת המחדל של ילד היא כמובן מס' 1.

איפשהו בין הגילאים 10 ו14 הרוב המוחלט של הילדים עובר לברירה מס' 2 במעין התרסה של "חלאס, אני מבוגר תפסיקו להתייחס אליי כמו תינוק."

תופעה מעניינת היא שהרוב המוחלט של המבוגרים מתחרט על המעבר הזה והיה שמח להשאר עם אופציה מס' 1, זה קורה קצת אחרי שתהליך ההתבגרות מסתיים (אם הוא אי פעם מסתיים).

אם כך, כיוון שכולנו אנשים בוגרים - קסם הוא מס' 2 בשבילנו.

בשביל לחתום את הפתיחה הזו - 

כשאנחנו רואים קוסם שולף את הקלף שבחרנו, מעלים כדור, שולף מטבע או משתחרר מתיבת מים כשהוא קשור - אנחנו מתפעלים ונדהמים מהעובדה שהושקעו שנים של אימונים ומחשבה ביצירת אחיזת עיניים שמשפיעה על המח שלנו כך שאנחנו בטוחים לגמרי שאותו קוסם התגבר על חוקי הטבע.

כמו שמעריכים גיטריסט מאוד טוב או צייר מעולה, יש פה הערכה לטכניקה וגם לסוג של אמנות - לעבודה אנושית - ולא לכח על טבעי או משהו כזה. 

לכן בואו נסתכל על גשם מנקודת המבט הזו.

גשם הוא מים שנופלים מהשמים.

אני חושב שזו הגדרה די ממצה.

לכאורה, עובדה הזויה יחסית. העובדה שגשם יורד כל שנה לא הופך את זה לפחות הזוי, גם מופעי קסמים יש כמה וכמה פעמים בשנה.

ובכל זאת מה עומד מאחורי המיצג ההזוי הזה, שנראה כאילו הופך את הטבע על פיו?

מיומנות של ביליוני שנים, ניצול יעיל וחכם ביותר של חוקי העולם הבסיסיים שלנו. 

מה שלקח לבני האדם כמה וכמה שנים להבין - שאם כדור הארץ יהיה במרחק הנכון מהשמש, חומר המורכב משני אטומי מימן ואטון חמצן אחד יהיה בצורתו הנוזלית על כוכב זה. כיוון שכוכב הלכת יסתובב סביב השמש יהיו זמנים חמים יותר וזמנים קרים יותר, ואותו חומר יגיב לטמפרטורה - יתאדה בזמנים החמים, ישאר מקובץ בשמיים בצורת עננים בגלל חוקים כאלה ואחרים שלא ניכנס אליהם עכשיו, ובזמנים הקרים העננים יתעבו חזרה לנוזל ויטפטפו מטה.

כל זאת על מנת שיווצרו חיים? שהאדמה תפרה? שהצמחים יתקיימו? שהאדם יוכל לעבוד את השדות? שנירטב? שאני אוכל לכתוב את הפוסט הזה?

אין לי תשובה לשאלה הזו.

אבל גשם הוא קסם, הוא אחיזת עיניים והצגת מיומנות מושלמת ובלתי נתפסת של הטבע מסביבנו, וככה יש להתייחס אליו : 

להתפעל מקיומו, לפתוח מעט את הפה בנשימת התפעלות קצרה ורועשת, להשאיר את הפה פתוח עוד קצת, להחליף לחיוך ולהתפלא.

לא משנה איפה תופס אתכם הגשם, תתייחסו אליו ככה.

חובה.

אני יודע שסיגריות לא טובות אבל יוצא לי מהן דברים טובים לפעמים - הפוסט הבא - על הטוב שבסיגריות ולמה זה נוגד את האבולוציה.

"אלגנטיות של קיפוד" מאת מוריאל ברברי.

ספר מדהים.

כשסיימתי אותו לא מצאתי את עצמי מרוב תדהמה ואושר בערך חצי שעה, הסתובבי הלוך חזור בחדר קטן, דופק על הקירות ומתנשם - התעלות.

תודה לסופרים באשר הם.