להיות מאהב טוב זו מטרה בפני עצמה.
סקס זו אמנות.
אמניות מתחלקות לשני חלקים - לחלק הטכני ולחלק הטכני ולחלק הרגשי.
לכן אני אקבל את העניין לנגינה על גיטרה - כיוון שזו האמנות שהכי קרובה לליבי.
ישנו אדם שבראשו מתרוצצים לחנים גאוניים, מוצרט וIRON MAIDEN ובלחסן נראים לידו כמו ילדודס. הצרה היא שהוא לא יודע לנגן בכלל על גיטרה. אם היה לו מתרגם שיתרגם את המחשבות לתווים ואז ינגן אותם - הוא היה המוזיקאי הכי גדול בהיסטוריה.
אבל אין.
ישנו אדם שמגיל 10 מתאמן על הגיטרה. הוא הלך למורים הטובים ביותר, השקיע את מיטב זמנו ושנותיו בנגינה. הוא יכול לנגן ANDY MCKEE בלי למצמץ והגיטרסטים הכי טובים בעולם מתגמדים לעומת יכולות המהירות והטכניקה שלו.
הוא מעולם לא הלחין שיר.
ובין שני הקצוות הללו - הטכני והרגשי - נמצאת האמנות.
התהליך לוקח זמן, דורש אימונים ואי אפשר לאלץ אותו באופן מכאני.
ועכשיו בחזרה לסקס.
פה הדברים מסתבכים אפילו יותר - כי זו אמנות לשניים (ויותר!).
כל הבנות שהייתי איתן עד היום לא הסתכלו על הזווית הזו.
סקס בשבילן היה מביך \ קדוש. הISSUE היה יותר על להרגיש בטוחות בעצמן ומספיק בטוחות בי בשביל להגיע לזה, בשביל לא להיות "שרמוטות" או פשוט כי זו הייתה הפעם הראשונה שלהן.
מעולם לא הייתי עם מישהי שלקחה אותי ביד, שהובילה, שלימדה אותי, ששאלה אותי, ששלטה בי.
לא אכפת לי אם תקשרי אותי למיטה, תפליקי לי, תשרטי אותי, תלקקי אותי, תגרמי לי לאונן מולך, תשאירי אותי לבוש, תתקשרי אליי בלילה, תשלחי לי הודעות, תפשיטי אותי באוטו, תכניסי אותי לשירותים ציבוריים, תעירי את ההורים שלי, תסתמי לי את הפה, תחנקי אותי, תלטפי אותי, תשבי על הפנים שלי, תחליטי איזה תנוחה, תחליטי איפה, תגרמי לי להחליט איפה, תתני לי שליטה, תשלטי עליי וכו' וכו'...
אבל תבחרי כיוון. תעשי משהו בשביל עצמך.
מעולם לא הרגשתי שהצד שלכן חשוב כמו הצד שלי.
כשאני יודע שיש סקס באופק - אני משתדל לאונן באותו יום. אפילו פעמיים. אחרת אני לא אחזיק. זה עניין טכני. כמו לעשות סולמות בגיטרה.
פה ושם אני קורא על מבנה האישה, על איך לענג, על שיטות ותנוחות. אני עושה את זה כי זו פיזיקה, זו הטכניקה - זה לא משנה אם אלקק בסיבובים ועיגולים ומלבנים במשך שעה אם זה יהיה בבית השחי ולא בדגדגן - כי זה לא יעשה לכן כלום. ואם אני רוצה להגיע לאנשהו - כדאי שאדע את הדברים האלה.
יש עוד כמה דברים שאני עושה אבל זה כבר לא עניינכם.
GIRLS
אנחנו (לפחות חלקנו) רוצים וצריכים להיות מאהבים טובים יותר בשבילכן - וגם בשבילנו.
זה חשוב, אחרת אנחנו חוטאים לאמנות הזאת.
במקום להתעסק בהאם את שרמוטה או לא, במה הוא יחשוב עלייך אח"כ, באיזה גבולות את חוצה ואיזה לא ובעוד כל מיני זוטות - תתעסקי בלהתעלות ביחד איתו (איתה? איתם? לא משנה בכלל) באמנות הזו - זה עדיף.
לא מצאתי מקום שאני אוכל להעלות אליו את הסיפור שלי כדי לשים פה ולתת לאנשים.
שמעתי כבר שתי חוות דעת עליו ואני נורא רוצה לשמוע עוד.
אם מישהו \ מישהי מעוניינים בקריאת סיפור מתח \ אימה קצרצר (10 עמודים) אני אשמח אם תגיבו עם מייל או סקייפ או משהו דומה ואשלח לכם.
בנות - מבטיח שלא אתחיל איתכן.
בנים - מבטיח שלא אתחיל איתכם.
ומי שיהיה מוכן - אשמח גם לשמוע תגובות, קשות ונוראיות ככל שיהיו.
זה מאוד יעזור לי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
