Just Dani This Time

שלום לך שוב מארסילברל,

אני כבר לא יודעת איך לפנות אליך אם בכלל

לפחות בבלוג שלי שכבר מרגיש טיפה זר,

זה מוזר.

אני רק רוצה להגיד לך משהו אמיתי

משהו מהלב, מעמקיי נשמתי.

אומרות לרוב שאינך יודעת להעריך דבר מה

עד שהדבר לא אצלך או לא בר השגה,

וככה אני מרגישה בכנות,

פתאום אני רואה אותך כיצירת אומנות

שאני רק רוצה לחוות ממנה עוד

לחקור לעומק, לשנן וללמוד.

ואני יודעת שהדבר יעורר אצלי קושי, עצב וזעם

אם זה יחזור לפתע לאותה אינטנסיביות של פעם,

אבל קשה לי שלא להאמין ובשיא הפתיחות

שלהישאר איתך בקשר זו לגמרי טעות.

בסך הכל ובאופן מוזר

אני אישתך אך גם חברתך לכל דבר

אני מורתך ואני אחותך

והכי חשוב - אני אוהבת אותך.

*אני לא טובה בלכתוב דברים מהסוג הזה