שלום יומן.

כמו שאתה יודע אני השנה משתמש בבקבוק שתייה בשיעורים בבית הספר.

במהלך השנים הסתבר לי שיחד עם תעודת ההוראה לא מגיע תמיד גרון שמרעיד את הקירות, למרות שלפעמים צריך.

בכלל נידמה לי שהפה שלי כל הזמן עובד שאני מורה. 

שאני מדבר מול הכיתה אני צריך לדבר ברור ובקול רם, שילד מפריע אני מגביר את קולי (ומשתדל מאוד לא לצעוק), וכמובן שהילדים עובדים בכיתה, אני מסתובב ביניהם ומדבר איתם.

בקיצור, קניתי בקבוק שתייה ובו אני חולט עלי תה שמקלים על הגרון (ליקריצ').

הבעיה בסידור הזה היא שהבקבוק מריח בסוף היום ריח של ריקבון. כנראה העלים מפרישים חומר מסויים.

אתמול באה לי הברקה. אני צריך לקנות מברשת ניקוי לבקבוק ואז אוכל לנקות אותו ביסודיות. בסופר הרגיל שלי לא היה מברשת מתאימה אז הנחתי שאולי בסופר פארם ליד בקבוקי התינוקות אני אמצא מברשת ניקוי.

היום הגעתי לסופר פארם, ואכן מצאתי ליד בקבוקי התינוקות מברשת מתאימה.

המעמד הזה של להיות ליד מדפי התינוקות כל כך ריגש ומעט העציב אותי. אני מעולם לא קניתי משהו מהמדור הזה, ורק ההרגשה שמהצד זה ניראה כאילו אני קונה משהו בשביל הילד/ה שלי ממש ריגשה אותי.

לאחר שלקחתי את המברשת ניגשתי לקופה. כל כך קיוותי שהקופאית לא תגיד לי משהו על המברשת. העלאתי בדמיוני אותה שואלת: "זה תינוק או תינוקת?" או אולי "בן כמה התינוק?".  

בסופו של דבר הקופאית אפילו לא חייכה אלי.  אני חושב שבסתר ליבי קיוותי שהיא תגיד משהו.

אלוהים, תקשיב לי טוב. הפעם אני רציני. אני רוצה אישה ואני רוצה משפחה.

אתה מכיר אותי כבר מספיק זמן, ונכון שהיו לשנינו תקופות של עליות ומורדות, אבל שנינו יודעים שמגיע לי.  עוד בחיים האלו. ועוד בשנה הזו.

בתודה מראש.

א.מ.