הסתכלתי בכמה קטעים שכתבתי כאן בעבר.

הכתיבה סבירה ותמימה, ופתאום גם לי יש עניין בעצמי.

הבה נסתכל על כמה תהליכים שהבשילו במהלך הזמן:

מורה בבית ספר - התפטרתי.

טיפול רגשי - עזבתי.

קבוצת טיפול - ממשיך בשנה השנייה.

מטפלת חדשה - קבעתי לשבוע הבא.

זוגיות - רחוקה כרחוק מזרח ממערב.

עבודה לשנה הבאה - יש קצה חוט שאני מקווה שיהפוך לחבל שיסחוב את כל ההוצאות.

התחלתי להתאמן לפני כמה חודשים במכון כושר. ובעצת המאמן במכון אני גם מקפיד על תזונה, ומתייחס לגוף כמו מכונה שצריך לטפל בה ולהקשיב לה. 

כמה מוזר לי לראות את גופי משתנה. פתאום הבטן ירדה, ושרירי החזה התקשו. הידיים התרחבו ואני נע במרחב בקלילות ובתחושה חדשה.

אני מוצא בכך נחמה. אולי הגוף שלי משדר לי שאפשר להשתנות, אפשר לחזור בתשובה. 

כל עוד הנר דולק, ניתן לתקן.