שלום לכם!
חזרתי ללימודים ביום א' האחרון והיה לי שבוע מאוד אינטנסיבי (שעדיין לא נגמר) אז לצערי לא מצאתי מקום לכתיבה בבלוג - אבל אני רק מחכה לרגע שאוכל לשבת ולכתוב בנחת כמו עכשיו, כעונש - אני כותב פוסט על חשיבות הכתיבה האישית. 
בשנים האחרונות יצא לי להחשף בכל מיני סיטואציות לכוחה של הכתיבה ככלי לשינוי פנימי ולהנעת תהליכים נפשיים, אני מאוד מאמין במה שאני הולך לכתוב כאן היום ואני מאוד שמח שאני יכול לחלוק את זה איתכם כאן בבלוג בעיקר בגלל שישרא-בלוג הוא כלי נהדר שבו אפשר ליישם כתיבה.
נתחיל מהתחלה..
כתב הוא מערכת של סימנים שתפקידם לייצג מילים בשפה מסוימת בצורה גראפית (ע"פ ויקיפדיה - מומלץ לקרוא קצת, סתם כי זה מחכים).
כתיבה משמשת לצרכים שונים ביניהם תקשורת בין-אישית, ייעול תהליכי עבודה (מעקב מסודר אחרי הזמנות, תיעוד וכו') וגם (ובסוג זה של כתיבה אני ארצה להתמקד היום), כדי לפרוק את שעל ליבו של אדם. נקרא לסוג זה של כתיבה "כתיבה אישית".
לפני שנכנס לעניין הכתיבה צריך להסביר את המקום שלה בתהליך הרצון והמימוש העצמי שאנחנו רוצים לעבור ("מטרה" שאנחנו רוצים להגשים).
יש לנו בעיה כבני אדם - אנחנו מסובכים מידי.
כשאני אומר מסובכים אני בעצם מתכוון שאנחנו מורכבים, יש בנו צד גופני ויחד עם זה צד נפשי/רוחני. כוחות אלה לא תמיד חופפים, למשל כאשר אני רוצה להספיק לבצע משימה מסוימת, לפעמים הגוף שלי יהיה עייף ולכן לא אוכל לבצע את המשימה בלי לספק את צרכי הגוף, למרות שבשכל אני מאוד מבין למה עליי לבצע את אותה משימה ברגע זה ולא בזמן אחר.
כתיבה היא כלי אחד שבא לתת מענה לפרדוקס בין הנפש לגוף - מצד אחד ישנה המחשבה שלנו שהיא מאוד ערטילאית ואין סופית, לעולם לא נצליח להבחין היכן מתחילה מחשבה אחת ונגמרת אחרת, האם ניתן לדעת מהו אורכה של מחשבה?
מהצד השני, ישנו הרצון להוריד את המחשבה למציאות, לבצע אותה ולממש אותה, זהו תפקידם של מחשבות - לבוא לידי ביטוי במציאות.
ובעצם אנחנו בפרדוקס - מחשבה היא ערטילאית ומופשטת אך ישנו רצון חזק לתת לה קיום מוחשי ומעשי ולהוציא אותה לפועל.
בשלב זה בדיוק נכנסת הכתיבה, כאשר אנחנו כותבים את המחשבות שלנו אנחנו נותנים להם מקום מוחשי ומוגדר, אנחנו לוקחים מחשבה אין-סופית ומלבישים אותה במילים כך שכעת היא תחומה ומוגדרת. כשאנחנו אומרים "להגשים מטרה" אנחנו בעצם מתכוונים להוריד אותה מהמחשבה הארטילאית והמופשטת אל המציאות (ממש כמו גשם שיורד אל הארץ,גשם שהופך מתהליך של אידוי של מים שאותו אנו לא רואים לגשם מוחשי שמרווה את האדמה).
כתיבה אישית היא פורקן אמיתי לכל מה שעל הלב שלנו, אין לה חוקים, היא יכולה להתבצע בכל דרך שנבחר כאשר מטרותיה הן לנקות את הנפש, לתת לנו לראות מול העיינים את המחשבות שלנו, לתחום את המחשבה למספר שורות כדי שנוכל להתמודד איתה.
אני רוצה לחלק את פעולות הכתיבה האישית למספר חלקים (לא מחייב שכל התנאים יתרחשו) :
1) טריגר - גורם מגרה (ארוע, רגש וכו') שמעלה בנו "דחף"/"חשק" לכתוב.
2)מחשבה - הטריגר פותח לנו פתח למחשבה חדשה, שלאחר העמקה מסוימת יהיה לנו "מה להגיד בכתיבה".
3) כתיבה - הוצאת המחשבה על דף, "לפרוק את הלב על הדף".
4) קריאה וליטוש - קריאה של מה שכתבנו, בחינה של "מה זה גורם לי להרגיש?" ושיפור של הטקסט במקרה ומרגישים צורך.
הרבה פעמים הרצון שלנו לכתוב נובע ממשהו, מישהו עיצבן אותנו או שעברנו חוויה מיוחדת ואנחנו רוצים לכתוב את ההרגשה, לזה אני קורא טריגר, משהו שהצית בנו את המחשבה.
לאחר הטריגר מגיעה הרגש שלנו לאירוע שקרה, מגיעה מחשבה עמוקה בעקבות המאורע (למשל : אדם שקרוב שלו נפטר פתאום מתחיל לחשוב על מהות החיים. דוגמא נוספת : שיעור מעניין גורם לנו הרבה פעמים לתובנות אישיות).
הכתיבה כמו שאמרנו, נותנת מקום מוגדר לתובנות, להרגשות שאנחנו חווים, מכניסה אותם למסגרת כך שנוכל להתמודד איתם. אמר פעם אדם חכם - "כאשר נגדיר את הרגש, נשלוט בו".
שלב הקריאה הוא שלב לא מחייב, בעיקר אם כותבים רק בשביל הפורקן ("כדי להוציא החוצה") אבל הוא נותן עומק נוסף לכתיבה שכן בשלבי הקריאה המוח שלנו חושב תוך כדי על נכונות הדברים ומיד מצליח גם לשפר את הדברים שכתבנו.
תרגילי כתיבה :
מעבר לכתיבה רגילה כמו שכל קורא ישרא עושה בבלוג שלו, אני ממליץ בחום על תרגילים מובנים שמטרתם היא לעורר יצירתיות ולתת כלים לכתיבה מונחה תוצאות.
1) בשבועיים האחרונים, נחשפתי בעזרת הקוראת haunted princess למה שנקרא "כתיבה משנה מציאות".
זוהי שיטה מיוחדת שפועלת בעיקר דרך כוח הדימיון כדי להנחיל שינוי בהתנהגות.
המטרה היא לכתוב סיפור (זה לא משנה הרמה שלו, העיקר הכתיבה) על דמות, עדיף על דמות שאנחנו מייחסים לעצמנו, וכיצד היא מתגברת על קשיים בדרכה (הקשיים צריכים להיות הקשיים שלנו מחיי היום-יום), כאשר אנחנו עסוקים בלהמציא סיפור לדמות שלנו אנחנו מפעילים את כוח הדימיון וכאשר אנחנו נותנים פתרונות לדמות בסיפור אנחנו גם מצליחים לתת פתרונות לעצמנו.
תתארו לכם שהתפיסה העצמית שלכם על עצמכם היא נמוכה אבל אתם כותבים סיפור על דמות מאוד בטוחה בעצמה, ככל שתתמידו בסיפור כך תגייסו את כוחות הדימיון והשכל שלכם לשינוי. - התמדה בגישה זו תוביל לשינוי תכונות נפש ב100%.
2) כתיבה אינטואיטיבית - שיטה זו מיוחסת לספר "דרך האמן" (מומלץ מאוד) והיא שיטה לפיתוח היצירתיות.
שיטה זאת גורסת כי בכל בוקר, מיד כאשר אתם מתעוררים, עליכם לקחת עפרון ו3 דפים ולכתוב את מה שעובר לכם בראש, גם אם לא עובר לכם כלום בראש - לכתוב "לא עובר לי כלום בראש" ולראות לאן זה מתפתח, לכתיבה לא צריך להיות קשר, היא צריכה להיות אינטואיטיבית לחלוטין.
במשך 8 שבועות יש להקפיד על כתיבה של 3 דפים בכל יום על הבוקר, רק בשבוע ה-9 מותר לקרוא את הדפים שכתבתם ולנסות לפענח את מה שעבר עליכם באותו יום שבו הדף נכתב, שיטה זאת לאורך זמן מצליחה להכניס סדר ומחשבה שיטתית לחיים ומסוגלת לעורר יצירתיות (מומלץ להרחיב בספר עצמו כי זה עולם ומלואו).
3) כתיבת מטרות - בפוסט שעסק ביישום החלטות כתבתי שאחד הדברים החשובים ביותר כאשר רוצים להגשים מטרה כלשהי, הוא לכתוב מטרות עיקריות ומטרות משנה, נסו לקחת דף (עדיף עם שורות) ולכתוב את המטרה הגדולה ומספר מטרות קטנות שיכולות להוביל אתכם להגשמתה.
4) כתיבה אסוציטיבית - יודעים מה זה משחק אסוציאציות? כל אחד בתורו אומר מילה שעלתה לו כאשר החבר שלפניו אמר מילה אחרת בצורה אסוציטיבית הכתיבה צריכה להיות במילים בודדות בלי פירוט כלל, פשוט לפרוק את המילים על הדף כתיבה אסוציטיבית תראה כך: פיל - ספארי - קניה - אפריקה - אירופה - ספרד - כדורגל - טלוויזיה וכו' וכו'.
לאחר שיש לכם כ2-3 (עד שנמאס לכם) דפים, נסו לעבור על המילים לפי הסדר שכתבתם אותם ונסו לחשוב - למה המילה המסויימת הזאת קפצה לי בעקבות המילה הקודמת לה?
תרגיל זה מצליח לגרום למחשבות להיות מקושרות יותר ותורם רבות להבנת תהליך החשיבה שלי בעצמי.
5) מכתב תודה לעצמי - תרגיל זה מצריך פתיחות ויציאה מהמקום ה"מסכן" והלא נעים שאנחנו לרוב נמצאים בו (ואוהבים להיות בו?), המטרה בתרגיל זה היא כתיבת מכתב המיועד אלי כאילו המכתב מיועד אלי מחבר, מה הוא רוצה להגיד לי? על מה הוא רוצה להודות לי (כן יש על מה להודות לכם!)? תרגיל זה יחזק בכם את ההערכה העצמית שלכם ואת תחושת המסוגלות.
אני חייב לסיים בקטע שאני מאוד אוהב אותו כתב האדמו"ר מפיאסצ'נה (רב גדול שנספה בתקופת השואה) על מעלת הכתיבה :
"טוב לו לאדם לרשום את כל מחשבותיו
לא כדי לעשות שם בחובר חיבור (לא כדי להתפרסם כסופר)
אלא כדי לחרות עצמו עלי נייר,
ובכך להנציח את את כל גלגולי הנפש, נפילותיה עם עליותיה".
עולם הכתיבה הוא גדול וממש לא ניתן להכניס אותו לפוסט קטן, היה חשוב לי להראות את מטרת הכתיבה - הורדת המחשבה למציאות ולתת מספר כלים לחיזוק כוח הדימיון, השכל, המחשבה, ההערכה העצמית וקבלת ההחלטות שלנו.
אשמח לשמוע תרגילים נוספים ותובנות נוספות על כתיבה - זה עולם מתוק מאין כמוהו!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קואץ'
