welcome to my blog...

"ומי יודע את הנפש של אדם בבדידותו שמשמיים לא נכתב לו שאהבה היא ייעודו" 

הקטע הזה מהשיר תקוע לי בראש כבר כמה ימים.. התחברתי עליו מאוד ואני מרגישה שזה בדיוק ההרגשה שלי.. 

עוברת עלי תקופה לא קלה.. אני מרגישה מאולוהים מעניש אותי בצורה הכי קשה בעולם...

משגע אותי הזמן שאני מחכה לתשובות של הבדיקות.. אני באמת פוחדת מהתשובה.. אבל אי אפשר לדעת מה היה..

יש גם שמחות קטנות.. אחותי סוף כל כסוף נפרדה מהחבר שלא אהבתי ועכשיו היא חזרה לקודם.. יש לי קנאה שלה הכל הולך בחיים.. ולי לא..  ברור שהייתי רוצה להיות כמוה חבל מאוד שאני לא...

אני לא יודעת מה הולך להיות.. מקווה שהכל יהיה בסדר..

שבוע טוב