לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

ר' חיים מבריסק היה עושה מִמֵּךְ מטעמים



בּוֹאִי נִרְקֹד אֶת מְחוֹל הַתָּאִים
מִגֶּ'ז וְעַד חֲצוֹת
בְּשָׁעָה שֶׁחַיַּי נֶחְלָקִים לִשְּׁנַיִם
כְּשֶׁמוֹסְרוֹת הַצְּפָנִים אוֹחֲזוֹת בְּעַצְמָן וְדוֹהֲרוֹת


תּוּכְלִי לִקְרֹא אוֹתִי כְּמוֹ קוֹד פָּתוּח

וְדֵי בָּטוּחַ שֶׁתַּבִּיטִי
בִּדְיוֹקַן עַצְמִי


"הוֹ וּוָאוּ זֶה נִפְלָא אַתָּה מְנַסֶּה לְהַרְטִיב אוֹתִי?"

יָרִית חֻמְצוֹת גַּרְעִין כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת יְהוֹנָתָן
שָׁנִים שֶׁיָּדַעְתִּי

וְנָשִׁים
וְהַמִּלִּים שֶׁלָּךְ עוֹמְדוֹת בִּמְעוֹפָן


אַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁנְּגִיפִים הֵם יְצוּרִים חַיִּים?

ר' חַיִּים מִבְּרִיסְק הָיָה עוֹשֶׂה מִזֶּה
שִׁעוּר כְּלָלִי
טְרִילִילִילִילִי
הוּא לֹא הָיָה מֵעֵז לְהִתְנַגֵּד


הָיָה לוֹמֵד


וְשָׁר


בַּמְּחוֹזוֹת מֵהֵם אַתְּ נֶעְדֶּרֶת
בָּנֵכָר
ר' חַיִּים לֹא מִתְיָאֵשׁ
אֲנִי מַנִּיחַ אוֹתָךְ עַל אֵשׁ תָּמִיד
וְהוּא בּוֹחֵשׁ וּמַפְרִיד:
"לְשַׁד הַחַיִּים אוֹ מַחְשָׁבָה סְתָמִית?
טַפִּיל טוֹרֵף?
צָמִית?"


רֶטְרוֹ-וִירוּס שֶׁכְּמוֹתֵךְ

עֶלְבּוֹן מִצְטַבֵּר
נִקְמַת יֶלֶד תָּמִים
מִמָּה שֶׁהוֹתַרְתְּ מִמֶּנִּי
ר' חַיִּים מִבְּרִיסְק רוֹקֵחַ מַטְעַמִּים


 


נכתב על ידי , 7/8/2019 20:01   בקטגוריות דת, היסטוריה, מדע, מיניות זורמת, פילוסופיה, אהבה ויחסים  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מֵבָּאתָ וְאֶל תָּשׁוּב



כבר נפרדנו לפני שנה וחצי ולכן בזמן שנותר כדאי שנשתדל ליהנות.

מה שבאמת מעניין אותי הוא לספר עליכם עליה. אתם יודעים, לפני שנים רבות מני אין סוף, אולי כששיר של אש ושל קרח עוד הייתה מלמול תמהוני בפי חנונים בגילאי חטיבה שקראו פנטזיה ושיחקו במבוכים ודרקונים.
ואולי לא כל כך מזמן.
הייתה לה רטיבות מדהימה שגלשה כמו גל פרידמן מבעד לדלת הכניסה ועד למגרש החנייה. כן כן, let me tell you something people, לו הייתה מתגוררת במדבר הכוס שלה היה מפריח את השממה, ואם הייתה נולדת בארצות הברית בשנות ה-20 של המאה הקודמת אף טיפש לא היה חולם לחוקק את חוק היובש.
בהן צדקי שלֶק אחד ממנה היה משמח אותי שוב. היא ידעה בדיוק איך ללטף לי את הראש כשהרגליים שלה היו פסוקות אל על, לכל עבר, והלשון שלי שרה כמו שפך הנהר שפוגש ים. כן כן, היה לה את הטעם המושלם.
אל תשאלו אותי, היא נראתה כמו דוגמנית? לא שזו שאלה מעולם ההבלים, נראית כמו דוגמנית זה נחמד (אם יזדמן פה עוד פוסט אספר סיפור נוסף מהצד), אבל המתוקה הזאת הייתה הפניקס המקורית, פקחית ומפולפלת, והיא הייתה סקס. הייתה לה בטן רכה ומתוקה שנעים לחבק, שדיים נפלאים כמו שפריץ של כיף בפה. פעם כשהיא גנחה בטהובן הצטער שמיהר לגמור את התשיעית.
בעתות מצוקה ומחזור לא חלפו חמש דקות מ-"היי" ועד שענדתי קונדום ו-"פאק". לא זוכר אם שלי או שלה. בכל מקרה, היא בלעה מדהים. כן, היא הייתה רעבה, וטעימה, המוות הקטן ולשד החיים. והלוואי שיכולתי להיות איתה שוב.


נכתב על ידי , 7/6/2019 00:55   בקטגוריות אוכל, היסטוריה, מיניות זורמת, אהבה ויחסים  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תולדות 50 הדרכים לעשות קאבר לאמן האהוב עלייך



0. או לרפרר לו. משהו מעין זה.

1. פעם העולם היה מורכב והמילים כבדות וארוכות. דיפלודוקסים וטריצרטופסים זחלו בנתיב השמאלי ואף אחד לא צפר, ולא חשבו לייעל את הקריאה "זהירות, מיקרופכיצפלוזאורוס!" אם רצו לכתוב מילה ציירו אותה על סלע, ואם לשתוק ציירו על שניים. עד שיום אחד התנערה האבולוציה מהשלאף-שטונדה ואמרה "יאללה יאללה שלכם". את התזמורות הקלאסיות היא החליפה בגיטרה-בס-תופים, את הלטאות הגדולות ביונקים קטנים, ואת הכל טחנה דק-דק למולקולות ואטומים ופיזרה כמו הררי קמחים של קמח. משפטים כמו "יש לה שיער-מדוזה אבל במקום נחשים מתפתלות בקצוות נשיקות" התקצרו ל-"תלתלים", ואיזה עורך (ד"ר אהרון מאיר מזי"א? גולש מ-Urban Dictionary?) קבע שאת "הדברים החשובים באמת סמויים מן העין" יחליף "דגדגן".

2. וכאן הציעו לקרוא לו עינוגית.

3. אם יש אידיאה של ספר טוב יותר משר הטבעות אלוהים עוד לא מכיר אותה.

4. קפה מחוזק בוויסקי. מציצה מחוזקת בשפתון אדום בוהק.

5. במשך יומיים לוכסן שנות אלפיים ננעלתי מחוץ למייל שלי: החדר האינטימי שלי, מקדש המעט של רצונותיי הכמוסים, ערוץ התקשורת לחלל החיצון לחיי הרגילים. הסתרה שבהסתרה. גלות. מטושטש מכאב שלא טופל בחומר הרדמה וחסר מילים להסביר, הסתובבתי סהרורי ועצבני וייתכן שגם בלתי נסבל. אבל. זה עבר.

6. קראתי שוב את תולדות האהבה ואני חושב שממנו מגיעה האהבה שלי לרשימות.

7. השינוי הגדול האחרון שעברתי היה מסטודנט בינוני לטוב. אפילו טוב מאוד. אבל זה לא מספיק. לפעמים אני כל כך איטי וגולמי שבא למות. שלבי התוכנית "בקרוב אגיע רחוק": לחזור לרוץ. ללמוד ללפף רצועות TRX כמו תפילין. להקדיש יותר שעות לפייתון.

8. בנבחרת החלומות שלי אני מדמיין את רמי וריטה בחוד עם פרדי מרקורי. הפרידה של רמי וריטה הייתה טעות איומה.

9. אלמה מתולדות האהבה היא לא רק אידיאת האידאות של הנשים, בנות הזוג, המאהבות.

10. היא ההיתוך המושלם של סימבול ומציאות.

11. מספיק לקרוא עליה והלב שלך נצבט. אבל. מה אתם יודעים? פעם אחת באמת פגשתי את אותה. "ייתכן שהאישה הראשונה היתה חוה, אבל הנערה הראשונה תמיד תהיה אלמה. אולי ראית אותה לראשונה כשהיית בן עשר. וחלק בך נמשך אליה, וחלק בך התנגד - רצה לרכוב משם על אופנייך, לבעוט באבן, לא להסתבך. באותה נשימה הרגשת את כוחו של גבר, ורחמים עצמיים שגרמו לך להרגיש קטן ופגוע. חלק בך חשב: אל תסתכלי עלי. אם לא תסתכלי, אוכל עוד לפנות וללכת. וחלק בך חשב: תסתכלי עלי. אם זכורה לך הפעם הראשונה שראית את אלמה, זכורה לך גם האחרונה. מובן שבמקרים מסוימים הנער הנדון מסרב לחדול לקרוא במלוא גרון לאלמה. פותח בשביתת רעב. מפציר. ממשיך עד שלא נותרת לה ברירה אלא לחזור. ועל כן היא תמיד חוזרת, לא משנה באיזו תכיפות עזבה וכמה הספיקה להתרחק, מופיעה חרש מאחוריו ומכסה את עיניו בידיה, מקלקלת לו את כל מי שתבוא אחריה אי פעם."

12. במקום בו חנה האופנוע שלי נותרו כאבי פנטום.

13. בייחוד בעתות הגשמים.

14. ההבדל בין דיק פיק לא רצוי לזין טוב מוסבר בקלות על ידי ההבדל בין חילזון - הנסיך המלכותי של החורף - לחשופית.

15. לצד השנאה שלי לנוסטלגיה אני שב וחוזר ליצירות ולאמנים שאני אוהב ומקווה שהקאנון שלי לא סיים להיבנות.

16. (פסיכולוג שאני מכיר אומר שחזרה עיקשת על נושאים היא מאפיין ילדותי, אבל זה בדיוק מה שאני חושב על הניסיון שלו להסביר את המציאות בעזרת פרויד)

17. מכל מקום, אפילו רונה הצליחה להפוך את עורה ולכתוב שיר שמח.


ואני, לו היה זה יומי הראשון בישראבלוג, הייתי קורא לעצמי שירחאן לשון-חלקות וכותב בבלוג את כל חומריי האפלים.



.
.
.
.
.
.
.
.



49. העיקר בחיים הוא למצוא את האיבר הכללי בסדרה.


נכתב על ידי , 9/4/2019 23:02   בקטגוריות אופנוע, דת, היסטוריה, כושר גופני, לימודים, מדע, מוזיקה, ספורט, רשימות, תפילה  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
Avatarכינוי: 

מין: זכר




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , סקס ויצרים , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשירחאן באחו אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שירחאן באחו ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)