הבנתי שהיא כבר משוגעת על כל הראש, והכעסים שלה נהיים מטורפים מרגע לרגע.

זה עצוב לי כי זה עושה לה רע-והכי עצוב לי שזה כבר לא נוגע בי.

פעם הייתי נלחצת ולא יודעת מה לעשות, היום זה עובר לי תוך כמה שעות-אולי לפעמים אפשר לראות שאריות כעס בי.

היא כבר לא נוגעת לי, וכל כעס וצרחות היא מרחיקה את עצמה ממני בלי לראות.

אני כבר לא מרגישה כלפיה כלום וזה חבל-בכל זאת אמא.

קשה לי עם זה-כי אני לא רוצה שיקרה לה משהו, ושאני לא אאהב אותה יותר. 

אין מה לעשות עם זה פשוט מתסכל