מה אני רוצה לעשות כשאני אהיה גדולה.
בכל הסרטים להתחתן זה לא מיצוי מלא של החיים. כאילו ברגע שאתה שם טבעת התחייבות על האצבע אתה נהיה זקן ומשעמם וכל ההרפתקאות והמסתוריות בחיים נעלמים מהלקסיקון.
כמה מסעיר זה לא להתחתן ושלא תהיה מחוייב לילדים-כשיש ילדים אתה לא יוצא מזה וכל מה שהחיים שלך נהיים זה להיות מסור לילד שלך.
מצד אחד-אני כלכך רוצה ילדה קטנה, תינוקת משלי שאני אוהב ואאכיל ואטפל. אני יותרר ממחכה ללהיוליד ילדים.
מצד שני-ברגע שאתה מוליד ילד זה לא נגמר ואין דרך חזרה. החיים שלך הופכים להיות מעגל אינסופי של עבודה-ילדים-ניקיון-כסף-עבודה...
אתה טובע בנורמה של האנושות וכל אפשרות להתבלט ולעשות עם החיים שלך משהו יוצא דופן-הכל כבר בלתי אפשרי כי חייבים להחזיק את הדירה והאוכל והדלק והילדים שצורכים כסף כמו אוויר...
אני רוצה חיים מושלמים ובעל ובית וילדים ושלמות כזו של חיים אבל אני לא רוצה למות בלי להביא משהו מעצמי לעולם.
אני רוצה שכל יום יהיה מיוחד ושאני אוכל לעשות מה שאני רוצה ולחיות באופן מקסימלי ולמצות את עצמי. אבל בשביל זה צריך כסף ובשביל כסף צריך עבודה ואז אתה בלי לשים לב נכנס להשתעבדות ולחיים של :
לקום בבוקר
ללכת לעבודה
לחזור לילדים
סידור בית
אוכל ולישון
הכל חוזר על עצמו והכל לא מיוחד. אני רוצה שהעבודה שלי בחיים תהיה משהו פנומנלי, טוטאלי, מטורף שימלא וימצה אותי-אני רוצה לבלוט ולפרוח בעולם ולהביא לשינוי ולהביע דעה ושאנשים ידעו מי אני ומה אני-אבל אני גם רוצה משפחה...
ואז אני מנסה לחשוב על הבנאדם שהצליח לשלב את הכל באופן מושלם ואני מבינה שאני יכולה להמשיך לחפש לנצח כי אין אחד כזה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
פשוט מסובך