אז בלי לחפור יותר מדי על הרקע של הסיפור:

ישבנו בכיתה הרבה ילדים,כמעט 2 כיתות, כי היו צריכים לאגד אותנו ולהודיע כל מיני הודעות, דברים כאלה.

מול הכיתה עמדה רכזת השכבה, שתופיע בהמשך הסיפור לא מעט. והיה רעש בכיתה אז היא הרימה את היד (הסימן שלה) כבקשה לשקט.

וכמה ילדים חשבו שיהיה מצחיק להרים יד בסימן של הייל היטלר (האמת שבהמשך תבינו למה הם קישרו אותה באופן הזה להיטלר).... אני וחברה שלי ישבנו בסוף הכיתה, מאחורה, על הריצפה והיינו חלק מהרעש והבלאגן אבל לא באופן יוצא דופן.

החברה שלי חשבה שגם אנחנו צריכים להרים יד כדי שיהיה שקט, אז היא הרימה יד ואנחנו המשכנו לדבר ולצחוק בלי לשים לב למה שקורה סביבנו.

ואז פתאום בלי שום התראה מוקדמת, נשמעה צרחה משוגעת שהשתיקה את כולם בשנייה. אקרא לחברתי שחר.

"שחרררררררר!!!!!!!!" זאת הייתה הרכזת שכבה. נקרא לה בשמה האמיתי אירית.

"מה את חושבת שאת עושה ככה עם היד? מה את חושבת לעצמך?" זה בערך מה שהיא צרחה כשאביב עומדת מול כל הכיתה ונודרת לה שהיא לא עשתה את זה. ואז הגיעה השלב שאירית החליטה שגם אני חלק מכל הסיפור שהיא יצרה לעצמה בראש: "קומי גם את!!!! מה אתן חושבות?" בזמן שהיא צורחת בקולי קולות לא ידעתי איך להגיב אז פשוט התאפקתי ושתקתי, הסתכלתי לה בעיניים במבט הרצחני וחיכיתי שתסיים, והיא סיימה.

בקיצור, הנושא היה נראה לי כמקרה מוזר ודילגתי עליו, אבל החברה שלי הייתה כלכך פגועה, והיא שיתפה את ההורים שלה שצרחו אחר כך על המחנכת שלי ודרשו שאירית תבקש סליחה. כן בטח.

אני לא אוהבת לערב הורים, אז פשוט תמכתי בה מאחורה וויתרתי באופן מפתיע על ההזדמנות ללכת ראש בראש במערכת החינוך... אבל כבר למדתי שאירית היא מעבר לכל דבר שאני מכירה-משוגעת, הזויה.

אז במהלך הסופ"ש קיבלתי הודעה יבשה מהמחנכת להגיע לשיחה אישית עם אירית מחר (היום) ברבע לשמונה. כבר תכננתי מה איך אני אתנהג, איך אני אתאפק ולא אדבר, והכל יעבור.

הגעתי לשיחה מחייכת, בוקר טוב מפלצת (בלי המילה האחרונה). היא שואלת אותי "את יודעת למה את פה?"אמרתי שלא. בסוף אמרתי שאני משערת בגלל מה שהיה בשישי-עדיין אני לא יודעת שכל מה שאני אגיד עשוי לשמש כנגדי, והוא ישמש.

לאורך כל השיחה-תקשיבו טוב-אירית טוענת שאנחנו עשינו עם היד סימן להייל היטלר.

כן, אני-זומנתי לשיחה על סמך האשמה שאני עשיתי סימן להייל היטלר, שאני נאצית.

אני לא מגזימה ולא מפריחה-זה באמת האמת. וזה מה שקרה וקורה.

ואני צריכה לנהל פאקינג דיון בניסיון להוכיח לה שזה לא קרה, והיא פשוט לא קולטת את המשמעות של ההאשמה החמורה הזאת.

החתיכת בת זונה הזאת חושבת שמותר לה הכל. היא לא רואה את הגבול לכוח שלה-באיזה זכות, מי את בכלל שאת תאשימי אותי שאני נאצית?

מי את בכלל? מה את חושבת שאת?

אבא שלי דיבר עם המחנכת (כי אי אפשר לא לערב הורים בדבר כזה) ואני חושבת שהיא די מאמינה לי בסופו של דבר... 

ואירית מספרת לה ש-אני- העלתי את הנושא!!!!!!! היא פשוט נחש. שואלת שאלות, הכל בשביל להוציא דברים מהיקשרם ולהפיל אותי. היא מעבר לטיפשה, בן אדם רע-והכי מפחיד שהיא נחשבת אשת חינוך. האישה הזאת היא שטן-ושום דבר שהיא עושה הוא לא מקצועי-הכל רק בשביל להרגיש שיש לה כוח בידיים. ואין אף אחד שקם ועוצר אותה. אף פאקינג אחד.

פשוט הייתי חייבת לשתף שגם תופעות כאלה יש במערכת החינוך.

הייל אירית