כן, שוב אני כאן בסוף שנה.

אני לא יודעת איך לאכול את העניין הזה של סוף שנה, ושנה חדשה, והחלטות, וסילבסטר...

אבל הכל מכניס אותי לחרדה אחת גדולה שמשתקת אותי.

אני צריכה לעשות החלטות לשנה החדשה, מה זה יהיה הפעם?

אני חושבת על לאכול בריא. יש לזה השפעה כלכך גדולה על החיים שלי.

בחודשים האחרונים אני עומדת מול המראה ובלי הפסקה מורידה לעצמי את הביטחון העצמי על איך שאני נראית. וזה מוריד לי את הביטחון בכל תחום אפשרי ומונע ממני להיות האני הכי טובה שאני יכולה, מה שעוד יותר מוריד לי את הביטחון העצמי...

אז לפני כמה ימים החלטתי שמאותו יום, בלי שום סיבה מיוחדת-אני אתחיל לאכול בריא. אמנע ממתוקים/משהו מתוק אחד ביום, ולאכול במידה, ולהרגיל את הגוף שלי לא להיות רעבה כל הזמן כמו שאני רגילה...

ועבר שבוע כזה, מן הסתם לא יכול להיות שינוי כלשהו שנראה לעין, ובכל זאת אני מסתכלת במראה ומתחילה להפסיק לשנוא את הגוף שלי... ההשפעה של אכילה מבוקרת על התודעה שלי היא כל כך משמעותית, ולכן אני אקח את זה כהחלטה לשנה.

החלטה נוספת שדי מחזקת את הראשונה היא לאהוב את עצמי. ולהעריך את עצמי. 

כל רגשות האשם, ההנחתות, ה"את גרועה, את לא יודעת כלום"-לשים לזה סוף. לא לוותר לעצמי מהר, לתת לעצמי צ'אנס להצליח, לא להשוות את עצמי לאף אחד, לדעת שאני לא הכי טובה אבל שאני כן טובה ואני מי שאני.

עוד החלטה לשנה החדשה היא לדעת את ההבדל בין וויתור להתפשרות.

מה הכוונה? לשים לב שאם אני הולכת בדרך שהיא לא מתאימה לי-אז יציאה ממנה זה אולי הדבר הבריא לעשות, וזה לא אומר לוותר לעצמי.

ואם אני הולכת ביותר מדי דרכים-אז לבחור את הדרכים החשובות והעיקריות, להעדיף לעשות פחות ולהצליח מאשר לעשות הרבה ולהיכשל...

וההחלטה האחרונה היא לתת לעצמי מנוחה. המחשבות שלי רצות תמיד, ולאחרונה הן נעשו הרסניות ושליליות.

השנה אני אנסה ללמוד להשקיט את הקולות הרעים, המחשבות שרצות מהרגע שאני מתעוררת עד לרגע שאני נרדמת...

לדעת לתת לעצמי שקט, ולדעת את ההבדל בין מחשבות בונות למחשבות ביקורתיות.

ולדעת לאהוב.