השבוע האחרון היה קשה.
סבתא שלי נפטרה ואני מניחה שנתתי לזה קצת להפריע לשיגרת הספורט שלי
זה נשמע נורא אני יודעת, אבל הייתי בטוחה שאוכל להתמודד עם שני הדברים יחד.
" סבתא, מה איתך?
אני חושבת שסבתא שלי גוססת.
חסרת הכרה, שוכבת במיטה
המכונה מצפצפת, כ"כ מעצבנת
סבא בבית, מרותק למיטה
הוא בטח כבר מת מרוב דאגה.
אחותי מפחדת, לבית החולים
היא לא מתקרבת, הפחד בעיניה
מנצנץ בהיסטריה
אמא דואגת, זו אמא שלה!
ואני רק תוהה, לחוצה רק מעט
אולי גם הפעם כמו דודה מזמן
לא אבכה כל כך, לא אבכה כלל "
מעל זה קטע שכתבתי לפני כשנה, וכמו שחזיתי באמת לא בכיתי
אני לא יודעת למה והאמת שזה די מטריד, גורם לי לחשוב שאולי יש משהו לא בסדר איתי
פחדתי שישאלו למה העיניים יבשות ולא אדע מה לענות אך למזלי לא שאלו .
את כל זמני הקדשתי לאחיי שהיו במצב די רע
לא עשיתי המון ספורט ובגלל שהייתי צפופה בזמן גם לא אכלתי טוב
בלי קשר לכל שאירע אני מרשה לעצמי יותר מידי שטויות, זה חייב להשתנות.
שבוע טוב 