כשרדוקטו הלך לישון הייתה לו הרגשה לא טובה בכלל. הוא לא ידע מה איוס עלול לעשות ואליו נזקים יגרמו כשהוא לבד בתא. עוד דבר שהטריד את רדוקטו היה המלך והמלכה. נראה שיש להם סיבה לאסור את גאיוס. אולי הם מבקשים ממנו משהו.
רדוקטו קם ממיטתו. הוא הרגיש שהוא חייב לפנות למישהו והוא ידע בדיוק למי לפנות.
אמא שלו, אורה.
"נו, בינס? מה קרה אחר כך?" שאלה דונה לונגבוטום. משפחת פוטר-לונגבוטום ישבה במטבח המעגן והאזינה לסיפורו של בינס.
זה היה מעורר חשד. לאחר שטום ומלודי אמרו זאת הם נכנסו לכיתה נטושה. רציתי לשאול אותם למה כל כך דחוף להם שאני אברר מי זה אותו אנושי בן פר, אבל הכיתה שהם נכנסו אליה הייתה ריקה מאדם.
לאחר מכן הלכתי לשעיור הבא, התגוננות מפני כוחות האופל. זה היה שיעור שבו כל בית למד לבד, ללא בתים אחרים.
אני ושאר חברי הבית התיישבנו בכיתה וחיכינו שהמורה ייכנס. מהר מאוד ראיתי שטום ומלודי לא היו שם. התיישבתי ליד אריק ושאלתי אותו: "איפה טום ולודי?"
"איפה מי?" הוא ענה.
"לא משנה..." אמרתי. זה שוב קרה. טום ומלודי נעלמו ואני היחיד שזוכר אותם.
מיד לאחר מכן נכנס לחדר אדם גבוה, עם אף רחב, עיניים גדולות ואזניים בולטות. היה לו מעין נזם בין נחיריו. שמתי לב שזה אותו אדם שג'יין וויט שאלה אותו איפה חדר האוכל הבוקר.
גם ג'יין שמה לב לכך, אז היא ניסתה להסב את תשומת לב הומרה. הוא התעלם ממנה, ואמר בקולו העבה: "בוקר, תלמידים! אני פרוסור טאורוס ואני אלמד אתכם התגוננות מפני כוחות האופל!" הוא קצת ירק כשדיבר, וינפתא וביאל שישבו בשורה הראשונה זזו אחורה עם השולחן. ראיתי שגם ביאל מתוחקר כרגע על הדברים שהוא הכי אוהב וכל זה. מאוד עניין אותי לדעת למה היא כל כך מתעניינת במשאלות הלב של תלמידים, אך מחשבותי נקטעו כשפרופסור טאורוס שאל: "מי יודע מי או מה הם כוחות האופל?".
כולם שתקו והביטו בפרופסור טאורוס. טון הדיבור שלו היה מאוד... בהמי.
"ראשית, יש לשאול מי הם כוחות האופל, ולא מה הם."
"בסדר, מי הם כוחות האופל?" ויולט שאלה.
"אנשים המתנגדים לכל הטוב שבעולם!" טאורוס אמר.
"פרופסור, אני מצטערת על הבקשה, אבל אולי תוכל להיות טיפה יותר ספציפי?" ג'יין וויט שאלה.
פרופסור טאורוס נאנח.
"כוחות האופל הם אנשים המתנגדים למסדר נפתוזי."
במבט לאחור, התגוננות מפני כוחות האופל זה מאוד סובייקטיבי. לכל אחד יש נקודת מבט שונה, וכל אחד יכול לחשוב על אנשים אחרים שהם אפלים. חבל שאז לא ידענו את זה.
משפחת קל הייתה ידועה בתור משפחה חכמה ומחוננת. הבן, רדוקטו, היההכהן הגדול של המלך! אמא של רדוקטו קל, הגברת אורה קל, הייתה חוזה עתידות.
אורה גרה במגדל גבוה, מרחק של כחצי קילומטר מארמון המלוכה. שנים רבות היא לא יצאה ממנו. זה זמן רב שלא ביקר אותה איש, אבל היא ידעה שבאותו הלילה יבוא בנה וישוחח עמה.
רדוקטו הגיע למגדל. הוא נכנס לתוכו. המגדל היה למעשה מעין גליל צר שבקומתו העליונה יש חדרון קטנטן שבו שכנה אורה, אמו. כדי להגיע לשם היה צריך לעלות עשרים ריבוא מדרגות.
רדוקטו הביט בחלונות הצרים שבקירות המגדל. הם בדרך כלל שמשו כדי להאיר את המגדל, אבל בגלל שהיה זה אמצע הלילה המגדל היה מאוד חשוך.
להערכתו של רדוקטו, הוא יוכל להספיק לבקר את אמו, לדבר איתה ולחזור לארמון לפני עלות השחר. הוא החל לעלות מהר במדרגות החשוכות, נזהר שלא ליפול.
"מסדר נפתוזי שם לעצמו מטרה לתקן את העולם, וכל מי שמתנגד - בן מוות הוא!" טאורוס צעק. כל התלמידים הביטו בו בהשתוממות.
"איך הוא מתכוון לתקן את העולם, המסדר ההוא?" שאלתי.
"תם השיעור!" פרופסור טאורוס הכריז. קמנו ויצאנו מהכיתה.
"הטאורוס מאוד מלחיץ, לא?" שאלה ויולט כשהלכנו לארוחת הצהריים.
"כן... בית הספר הזה לא מוצא חן בעיני..." אמר סיימון.
הבטנו בו בפליאה.
"זה בית הספר של אבא שלך!" אמרתי.
"נכון, וזה מה שמפתיע אותי. אבא לי לא היה נותן לאנים מלחיצים כמו פרפל הזאת או טאורוס ללמד פה..."
המשכנו ללכת בשתיקה לאולם הגדול.
"מ-מה השיעור הבא?" ביאל שאל.
"שיקויים, כמדומני." ג'ין ענתה.
"שיקויים? זה לא השעור שפרופסור סלית'רין מלמד?" שאלה ינפתא. חייכנו בהקלה, אחדים מאיתנו אפילו צחקו. אין סיבה לפחד כשהמנהלים לצידינו.
"כן, בן?" אורה אמרה. היא ישבה במיטתה.
דלת החדר נפתחה ורדוקטו עמד בפתח. "איך... איך ידעת שאני בא?"
אורה חייכה.
"אה, נכון..." רדוקטו אמר.
אם היה משהו שהפריע לו באמא שלו, זה שעיניה היו תמיד עצומות. אבל בכל זאת הוא מעולם לא הצליח להפתיע אותה.
"שמע," אורה אמרה לו, "זה שגאיוס הוא השרביט זה ידוע, אך האם אתה יודע כיצד הוא עובד?"
"לא," רדוקטו הודה.
"אם כך, אני מציעה שתביא אותי מחר למשפט. הרבה זמן לא יצאתי מהמגדל הזה..." אמרה אורה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
