לא יכול לראות אותה אוכלת כמו שהיא אוכלת, מה היא לא רואה איך היא נראית?

זוהי ביקורת ששמעתי מבעל צעיר, שנותח לפני חמישה חודשים, על רעייתו שעדיין לא בשלה לה השעה לבצע ניתוח או כל פעולה אחרת על מנת לרדת במשקלה.

הניתוח הופך אותנו לשיפוטיים כלפי בני משפחה שמנים, אנשים עבי בשר החולפים על פנינו ברחוב או כאלו האוכלים במלוא התאווה. הם מעוררים אצלנו לעיתים שאט נפש וגועל.

שאלתי אנשים בקבוצותיי מה הם מרגישים כלפי מראות כאלו? התשובות נעו מרחמים, וכלה בגועל, כעס, זלזול. הרבה מאוד רגשות עזים כלפי שמנים. רגשות דומים לעניות דעתי שחשנו כלפינו בעומדנו מול המראה.

הרבה מאיתנו, מרוממים מתחושת התעוזה שאחרי הניתוח, מרשים לעצמנו את המקום השיפוטי. אני גם חטאתי ביוהרה זו הרבה מאוד פעמים. לכאורה השאלה בה אנו חוטאים היא "למה הוא לא יכול לעשות משהו עם עצמו?" היא שאלה לגיטימית. אך האומנם?!

רבים מבקרים היום בקבוצותיי טרום ניתוח והרבה מהם, אחרי הקשבה לחברי הקבוצה, מבינים שאינם בשלים לניתוח. הרבה אנשים מבינים אחרי ביקור בקבוצה שנדרשת עשייה רבה עם הניתוח, ושלאחריו החיים לא יהפכו בין לילה לחיים "רזים". רבים יוותרו על הניתוח וחלקם ימשיכו הלאה, כאשר הם מבינים יותר את שנדרש מהם, אבל הם עדיין לא שם.

רק אנשים שיבינו כמה תעוזה ועשייה נדרשת לאחר הניתוח, ישכילו להפיק ממנו את המירב. אחרים, שעשו אותו על מנת להיפטר "מהשמן" שלהם כבמטה קסם, יגלו שמדובר במקסם שווא.

ואנחנו השיפוטיים, שרוצים לתקן את העולם עם ניסיוננו לתקן את עולמנו שלנו, עלינו להמתין להם בסבלנות רבה. לאף אחד אסור שתאוץ הדרך, לכל אדם מגיע זמן להבשיל אל תהליכיו. אם יעשו זאת כולם מתוך אמונה שהנה נמצא עבורם מטה הקסמים, הרי סופם להיכשל גם הפעם.

רק בקשה קטנה לי אליכם, אלה שכבר עשו את הדרך או החלו בה אחרי הניתוח: זכרו כי אלו תחושות קשות כלפיכם, כלפי השמן שבכם, שהובילו אתכם לשולחן הניתוחים. אלו תחושות של יאוש, גועל, שאט נפש וכעס עצמי שהנחו אתכם אל האקסטרים. רק תוך מודעות כך תוכלו לזכור את הכיוון בו עליכם להמשיך ולעשות.

אוהבת,

אביגיל

תיק האוכל שאני לוקחת כל יום לעבודה הוא הרבה מעבר לתפריט. זאת התחושה של השליטה בחיי. התכנון והחזרה הכרחיים לבנית ביטחון עצמי מחודש, וכשיש איתי אוכל מכבד וטעים, השגרה מגינה עליי מפני השדים שבראש.

לפניכם רשימה של האוכל המומלץ ליום שלם אותה הרכבתי על פי הצרכים התזונתיים של מנותחי קיבה. היא מתאימה גם לאדם בוגר שלא עבר ניתוח. חלקו את האוכל על פני 6 ארוחות ביום, ארוחה כל 3 שעות. הקפידו על גיוון, הכנת מזון מושקעת, ביחרו לכם גם אחת ליום מתוק שווה, אין לי ספק שתצליחו ולא תרגישו מקופחים. ברוב הימים אני לא מצליחה לגמור את כל מה שלקחתי איתי.

מרכיבי תיק האוכל היומי הקבוע

4 פרוסות לחם שיפון או 2 לחמניות כוסמין
 

2 ביצים
 

מנת בשר (צלי/עוף/סטייק) 200 גרם
 

קופסת קוטג' או גבינה אחרת 5% שומן או קופסת טונה
 

4 פירות

סלט עשיר ממגוון ירקות כליווי לארוחות
 

כוס בורגול או קינואה או כוסמת או אורז בסמטי (פחמימות בעלות ערך גליקמי נמוך)
 

כוס קטניות מבושלות כמו עדשים, חומוס, שעועית
 

2 יוגורטים או כוס חלב (החלב בקפה נחשב)

2 כפות טחינה או חומוס ביתי או חצי אבוקדו
 

חטיף מתוק מיני או חלבה או שורת שוקולד או 2 עוגיות

6-8 כוסות מים

התאימו את האינפורמציה הזו ורשמו לפניכם את סדר יומכם. מתי התעוררתם? מתי תצאו לעבודה או ללימודים? מתי תהיינה לכם הפסקות בעבודה או בלימודים? מה קורה בשעות החזרה הביתה? ובעיקר רשמו מה בתיק עושה לכם הכי טוב.

רואים שהאדם שהכי נחוץ לכם בעולם הוא אתם?! אני פה רק להזכיר זאת.

מנותחים יקרים, אני שמחה לחלוק איתכם תובנה שבעזרתה תוכלו לשמור על אורח החיים ולהמשיך לעשות דרך.
לפני כמה חודשים או שנים חרטו לכם על הבטן עם סקלפל מנתחים. הקסם גרם לכך שאכלתם חצי יוגורט ושבעתם בצורה יוצאת דופן. אכלתם חצי פתית עם גבינה מלוחה וחשתם כאילו בלעתם כבש במלואו, כולל את זנבו השמנמן. הייתם בטוחים שבאה המנוחה ליגע ומרגוע לעמל, והנה נמצאה הנוסחה אשר תשאיר אתכם רזים ומאושרים.

חלפו להם מספר חודשים, אפילו שנים, ולפתע עושה רושם כאילו השרוול לא שובע מכלום. פחד אימים. לפתע אין מגבלה כלל וכלל, והכל עובר?

זה הזמן להירגע חברים שלי. זה הזמן בו בעצם השרוול זועק שאינכם מכבדים את עצמכם וירדתם מהמסלול של ההצלחה, היישר במדרון הכישלון.

הגיע הזמן לחזור לאוכל מכבד!
 

* פרוסת לחם שיפון מרוחה בטחינה מלאה וסילאן במקום פרוסת עוגה

* לחם שיפון 100% עם חומוס ופסטרמה במקום באגט עם נקניקיה

* בורגול במקום פירה

רוצים את תחושת המגבלה כי היא יוצרת עבורכם ביטחון? תאכלו מהדברים עליהם אני מדברת ותרגישו את ההגבלה גם בעוד 10 שנים. לא מאמינים? עשו נסיון במשך שבועיים-שלושה ואיכלו רק מהבריא והמשביע אותו ציינתי. תראו איך תחזור תחושת הבטחון בשרוול שלכם. הצלחתם? זה הזמן לשלב פעם ביום, בסוף אחת הארוחות שלכם, את הפינוק הקטן. פינוק אחד ביום.

רוצים להרוס? זה הזמן לפתוח שקית פיצוחים/שוקולד/בגט/במבה/ביסלי/דוריטוס וכו'. אין בעיה עם כל המוצרים שציינתי אם הם מגיעים מהמקום הנכון. על מנת להגיע למקום הנכון נדרש אימון, וזה מה שאני מעבירה בקבוצות התמיכה.

לצורך האימון טעים ומשביע קבלו מתכון לקציצות ירק אפויות ונהדרות.

קציצות ירק אפויות

חומרי גלם
 

3 תפוחי אדמה

3 בטטות קטנות (הגדולות מלאות בסיבים מעצבנים)

3-4 גזרים

צרור פטרוזיליה גדול קצוץ דק

צרור שמיר קצוץ דק

צרור כוסברה גדול קצוץ דק

בצל גדול מגורר וסחוט היטב

3-4 שיני שום כתוש

3 ביצים

3 כפות של קמח שיבולת שועל

חצי כפית פלפל שחור

כפית פפריקה מתוקה

הכנה 

למלא סיר במים ולהוסיף תפוחי אדמה ובטטות (על קליפתן) יחד עם הגזר

אחרי שהמים רתחו השאירו אותם בסיר לחצי שעה נוספת
 

להסיר מהכיריים ולסנן את המים
לקלף את הירקות ולגרר אותן על פומפייה גסה

להוסיף את יתר המרכיבים
ללוש לעיסה אחידה, ליצור ממנה קציצות ולסדר על נייר אפייה

לאפות על 180 מעלות עד להשחמה

אני מאוד אוהבת לשים 2 קציצות על פרוסת לחם שיפון עם סלט חצילים בטחינה בייתי. 

בתיאבון!