הוא אמר לי המון דברים על עצמי, הרוב כבר ידעתי, לשאר פשוט יש לי שם עכשיו.

חלק מהדברים חיזקו אותי, מזכיר לי את עצמי של פעם, החזקה, "התוקפת" הוא קרא לזה, השטלתנית, בטחון עצמי.

חלק מהדברים הביכו אותי, השאר הפחידו אותי. סוג של נבואות זעם.

לסיכום- יש לי עבודה רבה על עצמי. 

וזכרי- אין מושלם. תפסיקי לרדוף אחרי המושלם. את הורגת את עצמך.

היה שלום.

אני באפס אנד דאונס לאחרונה, סוף התואר לגמרי מוציא אותי מכליי, יום אחד בטוחה בפרויקט,

ויום אחר לא מאמינה בו בכלל, נוגד את השקפת עולמי.

מה שחשוב כרגע זה לזרום, מה שלא יצא מזה בסוף- אני אעמוד 100 אחוז מאחורי זה, שלמה, בטוחה,

ומוכנה לסיים כבר.

שהאלוהים יהיה איתנו.

איימן.

[אם גם הפוסט הבא שלי כזה אימו, תירו בי.]