הוא אמר לי המון דברים על עצמי, הרוב כבר ידעתי, לשאר פשוט יש לי שם עכשיו.

חלק מהדברים חיזקו אותי, מזכיר לי את עצמי של פעם, החזקה, "התוקפת" הוא קרא לזה, השטלתנית, בטחון עצמי.

חלק מהדברים הביכו אותי, השאר הפחידו אותי. סוג של נבואות זעם.

לסיכום- יש לי עבודה רבה על עצמי. 

וזכרי- אין מושלם. תפסיקי לרדוף אחרי המושלם. את הורגת את עצמך.

היה שלום.

אני באפס אנד דאונס לאחרונה, סוף התואר לגמרי מוציא אותי מכליי, יום אחד בטוחה בפרויקט,

ויום אחר לא מאמינה בו בכלל, נוגד את השקפת עולמי.

מה שחשוב כרגע זה לזרום, מה שלא יצא מזה בסוף- אני אעמוד 100 אחוז מאחורי זה, שלמה, בטוחה,

ומוכנה לסיים כבר.

שהאלוהים יהיה איתנו.

איימן.

[אם גם הפוסט הבא שלי כזה אימו, תירו בי.]

אז הפרזנטציה המלחיצה שקבעה את גורלי-

עברה טוב. 

קיבלנו תשובות- עברתי. חלק. בלי אזהרות, בלי שיחות, בלי לא.

מס' תעודת זהות- עבר.

"כל שנותר" זה לסיים את הפרויקט. יש חודש וקצת.

מה לא הייתי נותנת בשביל להיות אחרי החודשיים האלה..

כרגע מה שמחזיק אותי זה הפנטזיות

הפנטזיה הנוכחית- טיול בנות לאיזה חו"ל קרוב. אחחח כמה שבא לי לפרוק כל עול ולעשות מה בזין שלי..

קצת קשה לי ללכת בתלם הזה כל כך הרבה זמן. מסגרות מסגרות מסגרות, חובות חובות חובות

חלאס.

קצת שקט.

בערב יום העצמאות פתחנו בכיכר רבין, להופעות, הורה, זיקוקים, ספריי שלג ותירס חם

וואלה, מרגש החרא הזה! היה כל כך כיף, בחיי! 

והמשך הערב אצל ג'וני עם החברים היה כל כך טוב.. מה שערק ו'אמת או חובה' יכולים לעשות..

תענוג :)

טוב אני חייבת להפסיק לברוח מהאילוסטרייטור.

נשתמע

יוסי יא כפרה עליך- מזל טוב מלך.