the golden glen

 ****

פגשתי אותה על ספסל בגינה/

והיא הביטה על פרפר /

וממני התעלמה/

המשכתי לשבת איתה/

לאור החמה/

השמש ממני זרחה/

הנחתי לידה נייר וצבעים/

והיא  ציירה את צבעה על נייר/

לילה עובר ואני שב לגינה/

והיא שם מחכה/

ינערה יפה עם שתי גומות/

על הרקיע מסתכלת/

הירח הגיעה/

ואיתו הרגשה מוזרה של כאב/

והרצון איתה להישאר/

מושיט לה נייר וצבעים/

והיא את הסהר ציירה/

פגשתי אותה על ספסל בגינה/

והיא הביטה על פרפר/

וממני התעלמה/

יום עובר ובא אחר/

ציורים אני אוסף/

ובליבי אני חושב/

יום אחד כוכב יקרא על שמה/

עוברים השבעות בשתיקה/

יד עלי מושיטה/

מדברת בגמגום/

קשה לה לדבר/

אולי היא לא דברה מעולם/

פגשתי אותה על ספסל בגינה/

והיא הביטה על פרפר/

וממני התעלמה/

ימים עוברים והיא חזרה/

כדי לצייר ציור אחרון/

היא ציירה ציור של סרטן/

היא מאז לא חזרה מעולם/

בשיחה האחרונה/

נגעה בידי וראיתי אולי את עולמה/

עולם של צבעים ושלווה/

והציור האחרון היה ציור של סרטן/