24/1/15
כמה עוד מילים אוכל לתאר?
השתיקה לפעמים מטיבה לחיי היום יום שלי,כי אם אתחיל לספר,דמעותיי יבקרו את עיניי יותר מפעם אחת. שימשי היום בחוץ בבסיס,וסוער כאן כשגשום והערפל מגיע לבקר ולדבר בגובה העיניים.
עיניי החומות הגדולות נוצצות באור הבוהק שהשמש מקרינה אך לא המחמם.
אוזניי שומעות low-lullbuy , השיר הזה מזכיר לי את הלילה עם הבן אדם שהיה מאוד קרוב ללב שלי,הלילה הכמעט אחרון ששכבתי עימו.
תמיד שכבנו לצליליי המוזיקה,והתנשקנו כשהיה שקט והתשוקה ניצחה את צלילי הנשיקות שלנו.
למדנו ביחד בתיכון,שלוש שנים ..שלוש שנים טעמתי את שפתיו וידעתי את גופו. לא היינו זוג,תמיד חלמתי להיות נאהבת מהצד שלו,אך לעולם לא זכיתי בזאת.
היו לו בנות זוג,אך תמיד בסופו של דבר...אני הייתי במיטתו.
אפשר לומר שאהבתי אותו,ואם יצא לי להפגש איתו,לא אסרב לטעום משיפתותיו שוב.
למה אני מתחילה דווקא בזה?
הוא הבן אדם שפתח לי כמה דלתות בחיי,וסגר לי דלתות של פחד,של תקוות ושל אהבה.