the story of cristian woman

העדפתי לשתוק.שתיקה שצורחת וצורמת את נשמתי.

שתיקה שקולה איש אינו שמע,גם אני,מעולם.

השתיקה שלי שנקברה בעודה חיה בתוך תוכי,עמוק בליבי.

איש אינו יודע איך היא נראית,גם אני לא.

יש לה הרבה מה לומר.

מילים שיחדרו וידקרו,עד שהיא תיקח את הכח והעצמאות לעצמה,היא לא תתן לאף אחד לקחת קרדיט.

היא תצא יום אחד,והיא תנקום.

היא תצא ותשנה.היא תצליח.

היא פה איתי עכשיו,בתוך תוכי.

האם היא תנקום ביא?אני לא אתפלא אם כן.

כי הריי....אני זאת שקברתי אותה .