לילה שבו אתה יושב וחושב. על כל האנשים שהאכזבו אותך . על הבית ועל עצמך ועל הבן אדם היחיד שמצאת ואתה שמח שהוא איתך.
על זה שאתה מדבר עם אדם שלא חשבת שתדבר . על זה שהמוזיקה מלטפת את אוזנייך. והפילוסופיה מדהימה..... ועל אבא שלך שמאוהב באישה מדהימה שהיא כמה קילומטרים טובים רחוקה ממנו. ועל זה ששום , שום אהבה לא הייתה לך בחיים. אבל אתה מחייך ואומר לעצמך לילה טוב. כמו ילד נאיבי מסכן ותמים . א'חח הפסימיות.. והדמעות יורדות , ושוטפות את נשמתך ואת פנייך . אבל מה נותר לעשות עם זה? מה כבר נותר ........ לשבת בשקט ולבכות . באיזו פינה במיטה,שמצאת. שגם המיטה לא כזה רוצה אותך עליהה. איך ברגע הזה.... אתה אוהב,ושונא..את החיים,את עצמך,את הבית שלך. אמביוולנטיות מוחלטת . ואיך אתה מתחיל לשחק בסרקזם. ואיך אתה צוחק על רע ובוכה על טוב. ואיך אתה משלב פילוסופיה והומור שחור. אז לילה טוב חבר'ה... לילה מלא סרקזם,אמביוולנטיות ותתנחמו שיש עוד אטומים שמסתנכרנים איתך(אולי). (ניסוי ב2012 בשוויץ,פיצלו אטום לשניים, וראו ששניהים במקומות שונים והם עדיין בעלי קשר עם אחד השני ומסונכרנים לאותו הזמן.) אז לילה טוב לכם ........... לילה טוב.