| 1/2015
על מזונתרופיות ועל בדידות וקצת עליי.
בדידות ...
כשאתה בתוך זה, כבר כמעט 20 שנה אתה לא יודע איך אתה על הרגליים.
כמובן אתה עובר קשיים,ולפעמים הדברים הכי קשים .. כשאתה מציל בן אדם קרוב אלייך ממעבר לעולם הבא.
כי גם ככה אתה בודד אז למה עוד יותר ? וגם זה היית לבד בזה , אתה והוא ..
ובמיוחד אתה חיי עם מסכות שהכל עשר! ואתה בן אדם בלי קשיים, ועברת חיים שטחיים ואתה מראה את עצמך לפעמים דביל,כדיי שלא ישאלו אותך שאלות,כדיי שלא יראו עלייך את הדמעות שירדו לך אתמול בלילה מאותן עיניים,אתה מרחיק את עצמך מבניי אדם אתה התרגלת לחיות לבד, אתה גדלת לבד,בחדר לבד, הכל אתה.
אפשר לראות שיש לי השתקפות עולם שונה מהסביבה שאני חיה בה בבסיס.לפי המשקפיים שלי - עגולות,כמו של הארי פוטר,אני רואה שונה את העולם, אולי בגלל זה אנשים לא באים אליי ומציעים את אהבתם כלפיי.
קשה להיות איתי בכללי , יש לי חברה טובה שהכרתי מלפני שנה וחצי או שנתיים .. אני לא יודעת איך היא שורדת אותי,קשה לי לפעמים להיות איתה כי קשה לי להיות עם בני אדם,והיא היחידה,היא באמת עונה על הקריטריונים של חברה.
אני אוהבת אותה עצם מי שהיא, זה נחמד כי באמת יש לי אותה והיא הוכיחה את עצמה ואני גם באותה מידה.
נתתי את עצמי בשבילה במצבים הכי קשים,אני מודעת לזה.
אהבה הדבר שאצל ממלכת הבדידות שלי היא כלואה, הבדידות גרמה לתקוות שלי להתאבד,אני יודעת,ראיתי אותן תלויות. לא אומרת שאין לי רגשות בגלל המזונתרופיות שלי,יש לי כלפיי בן אדם מסריח רגשות טיפשיות,אני בחיים לא אבוא אליו ואומר לו את זה,כי יש לו מישהי והם "נושים"-ככה הם קוראים לאחד השני,עצוב.
ובכלל,לא אבוא ואומר את מה שאצלי,כי הבדידות שלי שולטת עליי,כבר כמעט 20 שנה.
אני מאוד אוהבת לנתח פסיכולוגית כל אדם למרות שאני שונאת את כולם ומה עצם קיומם אף אחד אינו יודע.
אני אוהבת לחשוב פילוסופי,ולשאול שאלות בלי סוף .. כן זאת אני.
אומר כמה דברים לסיום הפוסט המסריח הזה: כמה שיותר תכיר את עצמך,תבין את העולם,כי בעצם .. כל אחד ואחד מאיתנו הוא יקום.
טוב , הקפה השחור משחור שלי והסיגריה שהעשן שלה מבושם, מחכים לי .
| |
שמירה עם הירח.
8/1/15
בעמדת השמירה הרחוקה מהחיים,ונשימתך..
לבדי עם נישקי ונשמתי.
הירח המלא מאיר על עמדת שמירתי ומראה שהוא כאן.
האם הוא החבר היחיד?
מאיר לדרכי,מזהיר מפניי אוייבי.
האופק הרחוק מואר באלפיי ניצוצות,כנראה שם המוות וחיי מולדת חדשים נפגשים.
הגדר מפרידה ממני את הטבע הרחוק והדשא הירוק,והגשם מתחיל לטפטף.
טפטופיי הגשם מזכירים לי את דמעותיי המוסתרות מפניי אהבתי.
-lg
| |
ספסל.
15/1/15
ספסל,איי פעם שמתם לב על ספסל ומה תפקידו ?
האם לספסל יש זכרון ?
נותן מקום ומשענת לאדם,לאהבה ולקבוצות,קבוצות.
כמו גם לאדם שעבר רוב זמנו.
האם נתתם דרור למחשבה שהחורף מבודד ספסלים ?
האם לא רק אנשים פנויים לבדם בחורף אלא גם הספסלים ?
האם הינם בוכים ?
האם כשהגשם מרטיב והרוח הקרה חובקת אותם,קר להם ?
-l.g
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
