היתה היום עוד פגישת עסקים , עם אנשים "חשובים" , כאלו מפורסמים.

סתם לידיעה , הם מרבים לדבר שטויות ולסובב תחתיות של קפה – ( שלא תחשוב אישתו של XXXXX שלא שמתי לב).

בכל מקרה , לרגל הארוע נאלצתי להתלבש מחויט ( איחס , איחס ושוב איחס).

הפגישה היתה מוצלחת , בלה בלה בלה – לא יודע בערך אחרי שעתיים אני מאבד פוקוס ומתחיל לפנטז , מתי יהיה לי שקט באוזן ואני לנשום אוויר צלול ולא ריח מזגנים.

בכל מקרה הפגישה הסתיימה לבסוף ( לא , לא שמתי לב – פשוט פתאום נהיה שקט , אז אני מניח שהיא הסתיימה- או לפחות מקווה J)

בכל מקרה רציתי לקחת מונית לרכבת , אבל מארחי דחו בתוקף והנהג הפרטי לקח אותי ( שזה מושחת בצורה חולנית , אבל מילא).

רכשתי לי כרטיס לשמורים ( לא , אני לא סנוב – אבל גם מצד שני אני לא רוצה לבחון האם הנסיון הביולוגי לדחוס 12 איש על ספסל של 2 עובד.)

אני מניח את ישבני ( הענוג , לא לפקפק בכך ) ואז משעמם לי , אז מפעיל את הנייד (יש לו רמקולים חזקים ברוך השם ) ומשמיע לי כוכב נולד 2 –

איזה שעשוע לראות את כל אנשי "השמורים" , מעקמים אף בסלידה ומתרכזים ביתר שאת בעיתון , פשוט חביב.

המצחיק הוא שבגלל שהייתי לבוש כה אלגנטי , אף אחד לא טרח לבקש ממני להנמיך.