היה פה פוסט , נחמד מושקע , אמיתי כל כולו מהלב .

כתבתי את כולו , עברתי על שגיאות הכתיב שלי , הסגנון וכשהוא היה מושלם מחקתי אותו.

אני חושב שנכתב רבות וקשות על האיזון שבין לחשוף הרבה כאן ( אפילו חשפתי פעם את ישבני) , לבין הצורך שלך בפרטיות.

לעניות דעתי יש למעלה מתריסר אנשים שיודעים על קיומו של הבלוג ועלי בחיים האמתיים שלי ולכן הצנזורה רבה , רבה.

טריק קטן שלמדתי , זה לא להיות פופולארי מדי , הרבה אנשים סיכוי גדול לחשיפה , אז כל זמן שיש פחות מ 2000 כניסות בחודש , זה אומר שאפשר לכתוב.

מכל מה שנשאר מהפוסט הקודם זה , שצד שמאל שלי תפוס יותר ממתנחלת שנצמדת לחצאית שלה.

אני מקווה שהוא ישתחרר , אני מקווה שאני אשתחרר ואני מקווה שכל האורגזמות שלכם ישתחררו ממקום מחבואן.( יש לי ספרי שמשחרר כאלה , אבל אופן ההכנה הוא רק מעל גיל 18)

עכשיו אני צריך ללכת , לגבי הסקר לא שכחתי , מסתמן משהו שקשור לגיל והעדפה , אתם מוזמנים להמשיך לענות ואם אפשר להשאיר גיל ומין .

בתודה מראש בשם כל הצד הימני שלי שלא תפוס ועושה את כל העבודה.